בטבלה שכאן מודגם היקף הפעולה האדיר של הקבוצה הספרדית בתחום הקפאת עוברים וביציות: בשנים 2007-2015 היו בטיפולם 16960 נשים שהיו זקוקות לתרומת ביציות ((OVUM DONATION. אחוז ההריונות שלהם מביציות מוקפאות (כולל מבנק ביצית) היה 57%!! שנגמרו ב-7.738 לידות חי. תוצאה מדהימה זו מצביעה על כך שיעילות הקפאת ביציות לצורך תרומה אינה נופלת (ואלי אף עולה) על התוצאות המושגות מביציות "טריות".
פרופ' משיח פעל ופעל רבות כדי לקבל הסכמת משרד הבריאות להקמת בנקי ביציות (בדומה לבנקי הזרע הרבים שקיימים כבר). היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר הראל, פועלת הנמרצות לכיוון זה ויש לקוות שעד מהרה ייפתחו בנקי ביציות גם בישראל.
עוד על הקפאת ביציות בסרטון הבא:
2. שימור פוריות
א. שימור פוריות למקרים של מחלות המצריכות כימותרפיה או קרינה:
נושא שימור פוריות החל אצל נשים שאובחנה אצלן מחלה ממארת, שהצריכה טיפולים כימותרפיים ו/או קרינה. ידוע שטיפולים אלו גורמים להרס של הביציות בשחלה. כאשר מדובר בנשים צעירות או אף בנערות, שיש בהן צורך לשמור על יכולתן להרות, הקפאת הביציות ושימורן מאפשר יצירת "רזרבה" של ביצית, שתשמרנה לטיפול אצל החולות כאשר תבראנה ממחלתן. הקפאת ביצית למקרים של מחלות ממארות קימת בהרבה ארצות מתקדמות בעולם וגם בישראל. זו שיטה יעלה א"כ לעיתים, בגלל הצורך הדחוף בטיפולים הכימיים מצילי החיים, אין מספיק זמן לטיפול ההורמונלי, המאפשר גיוס והבשלה של יותר ביציות מהכמות המתפתחת באופן טבעי באישה (עפ"ר רק ביצית אחת). המקרים של דחיפות ולמעשה גם בכל מקרה אחר, רצוי גם להקפיא רקמת שחלה לצורך שמירת הפוריות אצל חולות סרטן, זאת היות וברקמה המוקפאת יש עשרות או אפילו מאות ביצית.
היחידה להפריה חוץ גופית במחלקה אותה נהל פרופ' משיח במשך שנים, במרכז הרפואי שיבא, הצליחה להיות הראשונה בעולם להשיג הריון ולידה מרקמת שחלה מוקפאת (על ידי פרופ' דרור מאירוב ופרופ' שוקי דור). ביחידה זו נהוג להקפיא רקמת שחלה וגם להקפיא ביציות בודדות.
ב. הקפאת ביציות מסבות סוציאליות:
כמומחי פוריות אנו נתקלים, מידי יום, בטרגדיה של נשים, שלא נחשפו לידע החיוני, באשר לפוטנציאל הפוריות שלהן ולא קלטו את העובדה הביולוגית, שמעבר לגיל 40, פוטנציאל הפוריות שלהן מדרדר במהירות רבה. התוצאה העגומה היא שמעבר לגיל 42-43, יכולתן להרות מביציותיהן, כמעט אפסית והן נזקקות לתרומת ביציות על מנת להפוך לאימהות. אנו עדים למאמצים הבריאותיים והכלכליים, שנשים מוכנות להשקיע., כדי "לשנות את רוע הגזרה" ולרוב ללא הצלחה.
נשים לא מעטות רוצית לדחות את הריונותיהן בעיקר משתי סבות: הראשונה והעיקרית בישראל, אי מציאת בן הזוג הראוי בעיניהם להיות אבא לילדיהן. והשניה (הרבה פחות נפוצה בישראל) בגלל לימודים או קריירה.
החלטנו להירתם ולעשות את המירב, כדי ליישם את ההישגים המדעיים האדירים של יכולתנו המדעית העכשווית ולהשתמש בטכניקה של הקפאת ביציות, על מנת לנסות לעצור או לדחות את "גזירת השעון הביולוגי" ולאפשר לנשים את הבחירה החופשית, באשר למתי או עם מי להקים תא משפחתי וללדת ילדים, שיישאו את המטען הגנטי וביולוגי שלהם.
המלחמה של פרופ' משיח יחד עם עמיתיו למען שיפור הפוריות
פרופ' משיח, בתפקידים ציבוריים רבים שמלא, נלחם, יחד עם רבים מעמיתיו, לאפשר הקפאת ביציות, לשם שימור הפוריות, גם אצל נשים בריאות ולא רק חולות: פעלנו בנושא זה במועצה הלאומית לפוריות ובוועדת סל הבריאות. פרופ' משיח חבר במועצה הלאומית לפוריות וגנטיקה מאז היווסדה. המועצה הקימה תת וועדה שהמליצה להתיר הקפאת ביציות גם לנשים שרוצות לשמר את פוריותן מסבות של המתנה לבן זוג מתאים או בגלל קריירה והעבירה את ההמלצה. היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר הראל "הרימה את הכפפה" האתגרית ופורסמו ההוראות והכללים לביצוע הטיפול בישראל. בעיקרן ההנחיות מציינות, כי ניתן לבצע הקפאת ביציות בנשים המעוניינות לשמר ביציות ואשר מלאו להן 30 שנים אך טרם מלאו להן 41. מספר הטיפולים המרבי: עד 4 שאיבות או השגת 20 ביציות (לפי המוקדם). יש לקוות, שמאות ואולי אלפי הנשים בישראל, העומדות בפני הדילמה הקשה של קריירה והצורך בבחירה מתאימה באשר למתי ללדת, לעומת הנתונים הביולוגיים המכתיבים חלון זמן מוגבל לפוריות, תיפנינה ליועץ הפוריות, כדי לתכנן, בצורה נכונה ומתואמת, את עתידן ואת יכולתן לממש בעתיד את הזכות לאימהות.
יש להדגיש, שהטיפול להקפאת ביצית שלא מסבות רפואיות, אינו (עדיין) בסל התרופות ולכן נעשה על חשבון המטופלת.
במרפאת פרופ' משיח הצטבר ניסיון רב בטיפול בנשים הרוצות לשמר את פריותן מסבות סוציאליות. היות וטיפול זה עדיין ללא תמיכה של המדינה, פרופ' משיח וצוותו עושים את המירב כדי לצמצם את מספר הטיפולים שיידרשו כדי למלא את "מהכסה" של 20 ביציות.
יש להבין ש"המכסה" המותרת של 20 ביציות אולי נותנת סיכוי סביר לנשים שהקפיאו את ביציותיהן בגיל תעיר (פחות מ-35) והרבה פחות אם הקפאת הביציות היתה בגיל מאוחר. אי לכך, יש לשכנע נשים להקפיא ביציות מוקדם, ככל האפשר.
עוד על שימור פוריות בסרטון הבא:
2. "צבירת ביציות" בנשים עם רזרבה שחלתית נמוכה.
שימור פוריות באינדיקציה רפואית קימת גם בנשים ללא מחלות ממאירות, אולם באלו בהן הרזרבה השחלתית מצומצמת, כמו במחלת האנדומטריוזיס, אחרי ניתוחים של השחלות וכן במצבים של רזרבה שחלתית ירודה, גנטיים (נשאיות של X שביר) ואחרות.
לאחרונה התקבלה החלטה בוועדת סל התרופות, לאפשר שאיבה והקפאת ביציות ללא תשלום בנשים בהן הרזרבה השחלתית קטנה או צפויה להידגמר. כאן ניכללים מצבים גנטיים כמו נשאות של ה-X השביר והגן BPS וכן במצבים מתקדמים של אנדומטריוזיס ולפני או אחרי ניתוחים בשחלות.
במרפאת פרופ' משיח יש נסיון רב שנים בטיפול במקרים אלו.
3. מקרים בהם הזרע אינו זמין
לעתים לא נדירות אנו יתקלים במצב בו, בגלל הלחצים הפסיכולוגים והסביבתיים, מתקשה בן הזוג במתן זרע.בגלל קושי למתן זרע.
העדר זרע זמין להפריית הביציות מיד לאחר שאיבתן, עלול להיות גם במקרים של זרע חסר בו הנסיון למצוא זרע הפרוצדורה הכירורגית של שאיבת הזרע מהאשכים (TESA) או בביופסיה מהאשכים (TESE), לא נימצא זרע.
במקרים אלו, אין ברירה אלא שלמר את הביציות בהקפאתן ולתכנן את הטיפול בסוגיית הזרע.
השאר תגובה