אנדומטריוזיס

אנדומטריוזיס היא אחת הסבות השכיחות לאי פוריות חצוצרתית-מכנית. רירית הרחם, האנדומטריום, מצפה את פנים הרחם ומגיבה להורמונים השחלתיים. נשירתה של האנדומטריום, בתום מחזור הורמונלי (חודשי), היא שנותנת את הווסת. המקרים של אנדומטריוזיס, איים של אנדומטריום, נמצאים מחוץ לרחם, על פני ובתוך, איברי בטן שונים כמו השחלות, הציפוי של איברי הבטן (הפריטונאום), מסביב לחצוצרות או אפילו במעיים ובשלפוחית השתן. רקמת האנדומטריוזיס מגיבה להורמונית השחלתיים המחזוריים (האסטרוגנים והפרוגסטרון), בדומה לרירית שבתוך הרחם, אולם בהבדל שבעוד שבעת הווסת נושרת הרירית הרחמית והדם יוצא החוצה, באנדומטריוזיס היא מצטברת ותופחת בתוך האיבר שבו היא נמצאת. והתוצאה היצטברות של דם ורקמה שגורמים לתהליך דלקתי ולהיצטלקות. רקמת הצלקת יוצרת הידבקויות תוך בטניות שעלולות לחסם את החצוצרות או להפרידן מהמגע האנטומי הקרוב עם השחלות. כאשר האנדומטריוזיס הוא בשחלות, היצטברות הדם יוצרת מבנים ציסטיים הנקראים אנדמטריומה(ות). הדם הישן שבתוך האמדומטריומה מקבל מראה כהה וסמיך ודומה לשוקולד ומכאן שם נוסף של האנדומטריומות-ציסטות שוקולד. הטיפול באנדומטריוזיס יכול להיות תרופתי, בעיקר על ידי תרופות הבולמות את פעילות בלוטת יותר המוח (אנלוגים ואנטגוניסטים של GnRh) כמו דקאפפטיל או צטרוטייד, אולם זה טיפול שאפשרי רק לתקופה קצרה יחסית ( כ-שלשה חודשים). אפשרי גם טיפול בגלולות למניעת הריון, ברציפות, לתקופה של 3 חודשים או יותר. מקובל גם טיפול כירורגי לכריתת האנדומטריומות וצריבת איי האנדומטריוזיס המפוזרים באגן והפרדת ההידבקויות. הניתוחים מבוצעים על פי רוב באמצעות לפרוסקופיה ניתוחית ובידי מומחים לכירורגיה לפרוסקופית. במקרים, שהבעיה המרכזית היא אי פוריות, יש לשקול את יתרונות וחסרונות הניתוח, לעומת היתרונות של הפרייה חוץ גופית. יש להזכיר, שהריון לכשעצמו, יכול לשפר את המצב, כי בתקופת ההריון "מושבתת" ההפעיות ההורמונלית השחלתית המחזורית.

  •   בית הרופאים רח' ריינס 18 ת"א
  •   א', ב', ג': 8:00-13:00, ד' 16:00-22:00
  •   טלפונים: 03-5227474, 03-5278181
  •   פקס: 03-5239996