איך נוצר הריון?

בפרק הזה נתאר בפניכם את התהליך המופלא של יצירת הריון טבעי. תהליך זה הוא מורכב ומסובך אולם לשם הבנתו נפשט את התיאור. הבנת התהליכים המביאים להריון טבעי תקל עליכם להבין את ההפרעות בתהליך המביאים לאי פריון (ראו נא פרק אי פוריות הגבר והאישר) (קראו עוד...)

אצל אישה המבייצת נורמלית, מתפתחת ביצית אחת מידי חודש (על פי רוב), גיוס והבשלה של ביצית זה נעשה באמצעות הפרשת הורמונים מדויקת ומתוזמנת היטב, מבלוטת יותרת המוח. ביוץ משמעותו חריגת הביצית מהשחלה. הביצית המשתחררת מהשחלה נתפסת על ידי קצות החצוצרה, הבנויות בצורת "אצבעות", שתפקידם לתפוס את הביצית החורגת מהשחלה. בעת המגע המיני, נשפך הזרע לתוך הנרתיק. היות והזרעונים הם בעלי תנועתיות מהירה, הם נודדים ועולים במעלה איברי המין של האישה: מהנרתיק לצוואר הרחם וממנו לפנים הרחם ובהמשך לחצוצרות. בחצוצרה פוגש הזרע את הביצית. בעת המגע המיני נשפכים לנרתיק מאות מיליונים של תאי זרע, אולם רק כמה מאות מגיעים לחצוצרה. הביצית עטופה במעטה שקוף (הקרום השקוף- Zona Pellucida ) ורק זרעון בודד חודר דרכה ומפרה את הביצית. הביצית המופרית מתקדמת ונעה בתוך החצוצרה תוך שהיא מתחלקת לתאים ויוצרת את העובר. בתום 5 ימים של תנועה בחצוצרה, העובר, המכונה עתה בלסטוציסט, מגיע לרחם ומשתרש ברירית-הרחם (אנדומטריום) (השרשה- Implantation) וכך מושג ההיריון.

השתרשות הריון

להלן נפרט כמה משהשלבים של יצירת ההריון משום חשיבותם בהבנת הסיבות האפשריות לאי פוריות. 


איך מתפתחת הביצית ומהו הביוץ?

כל אישה נולדת עם מספר מסוים של ביציות. בעת ההתבגרות המינית, קימות בשחלותיה של האישה כ-180.000 ביציות והן כלות ו"מתבזבזות" מידי חודש. כתוצאה מפעילות הורמונלית מורכבת ומתואמת של המוח, של בלוטת יותרת המוח ושל השחלות, מתפתחים מדי חודש בשחלה מספר זקיקים, המכילים את הביציות. על-פי-רוב, במחזור טבעי, מגיע רק זקיק אחד להבשלה מרבית. באמצע החודש, בהשפעת ההורמונים, מתרחש תהליך הביוץ: הזקיק פוקע והביצית חורגת (יוצאת) מהשחלה. הביצית היא תא גדול, עטוף במעטה של קרום שקוף (Zona Pellucida) ושכבות תאים, שמקורם בזקיק. הביצית נתפסת על-ידי אחת משתי החצוצרות, שקצותיהן בנויים בצורת שלוחות (אצבעות-Fimbriae), שתפקידן לאסוף את הביצית שחרגה מהשחלה ולהכניסה לחצוצרה.


הזרע

בגופו של הגבר נוצרים, באופן מתמיד, מיליונים רבים של תאי זרע. המאפיינים של הזרע הפורה ידועים בחלקם, אך רבים אחרים אינם ידועים עד היום. התכונות הידועות, הקובעות את איכות הזרע, הן: נפח הזירמה (נורמלי: 1-5 סמ"ק), ריכוז הזירעונים (נורמלי: יותר מ-20 מיליון בסמ"ק), תנועתיות הזרע (נורמלי: יותר מ- 40% מהזירעונים בתנועה אקטיבית קדימה) והמורפולוגיה של תאי הזרע: יש מספר שיטות להערכת מאפיין זה. לאחרונה משתמשים בשיטת קרוגר לפיה אם 14% מהזירעונים הם במבנה ומורפולוגיה נורמליים הזרע יחשב כתקין. 4% נורמליים נחשב כגבול התחתון של הנורמלי. בזירמה אחת מופרשים בין 20 ל- 300 מיליוני זירעונים. הסיבה למספר כה גדול של זירעונים (למרות שרק תא זרע אחד יחדור בסופו של דבר אל הביצית ויפרה אותה) היא בדרך הארוכה ורבת-המכשולים שעל הזירעונים לעבור. הזרע עובר מהלדן (וגינה) של האישה, שאליו הוא נפלט בעת המגע המיני, דרך צוואר הרחם, גוף הרחם וחלקה הגדול של החצוצרה, ועד למקום המפגש עם הביצית. מתוך מיליוני הזירעונים רק כ-100 יגיעו לקרבתה של הביצית. התקדמות הזרע במעלה אברי המין של האישה תלויה ביכולת התנועה של הזרע ובגורמים באברי המין הנשיים. תאי הזרע נעים באמצעות זנבם ונראים במיקרוסקופ כראשנים.


ההפריה

ההפריה היא חדירת תא הזרע לתוך הביצית והתמזגות החומר הגנטי של הזכר והנקבה הנמצא בגרעין של הזרע והביצית - הכרומוזומים. לפני שהזרע חודר לביצית, עליו לעבור את המעטה הקשה ("הקרום השקוף") המקיף אותה. לשם כך הוא מפריש חומרים כימיים, הממסים חלק מהמעטה של הביצית. באופן נורמלי, מיד לאחר שתא הזרע אחד חדר לביצית, "נחסמת" האפשרות לחדירה של תאי זרע נוספים. ההסתמנות הראשונה של ההפריה היא נוכחות של שני גרעינונים (פרונוקלאים) בתוך הביצית (2PN). מיד לאחר מכן מתחילה חלוקת תא הביצית לשני תאים, ואחר-כך לארבעה ולשמונה. בדרך כלל, תוך 24 שעות מזמן ההפריה, מתחלק העובר לשניים עד ארבעה תאים, וכל חלוקה נוספת נמשכת כ-24 שעות נוספות. שלושה ימים מזמן ההפריה , מגיע העובר בדרך כלל לגודל של 6-8 תאים. במעבדה להפריה חוץ-גופית אנו מאבחנים הפריה לפי המדדים הבאים:

1. קיומם של שני גרעינונים בתוך תא הביצית, הנצפים על-פי-רוב 20-24 שעות לאחר ההפריה. אלו מכילים את החומר גנטי של הזרע ושל הביצית.

2. התחלת חלוקתו של תא הביצית המופרית ויצירת העובר - בן 2 ל-4 תאים כעבור 48 שעות.


ההשרשה

בתהליך הפריה טבעי, החלוקות הראשוניות של העובר מתרחשת בחצוצרה, תוך כדי תנועה של העובר לכיוון הרחם. דרכו של העובר, בחצוצרה, נמשכת בין חמישה לששה ימים. העובר מגיע לרחם בהיותו בשלב התפתחות המכונה בלסטוציסט. בשלב זה, העובר הוא בגודל של מעל למאה תאים. בהשפעת הורמונים שמקורם בשחלה (האסטרוגן והפרוגסטרון), עוברת רירית הרחם שינויים, המכינים אותה לקליטת העובר. לאחר שהגיע לרחם, העובר שוהה בחלל הרחם מספר שעות ולאחר מכן, בתהליכים כימיים מורכבים, חודר העובר לתוך רירית הרחם ושוקע בה, התהליך של שקיעת העובר ברירית הרחם מכונה השרשה (Implantation). עד מהרה הרירית צומחת ומכסה עליו. כך משתרש העובר ברחם, ותהליך ההריון מתחיל. שכבת התאים החיצונית של העובר תצמיח את השליה, שחודרת לתוך רירית הרחם ומחברת בין העובר המתפתח לבין מחזור הדם האימהי. מכאן, ימשיך העובר ויתפתח עד הלידה, כשהוא מקבל את כל צרכיו, ממחזור הדם של האם, באמצעות השליה וחבל הטבור המוליך את הדם העוברי מהשליה לעובר וחזרה.

עודכן לאחרונה ב חמישי, 16 מרס 2017 09:02
  •   בית הרופאים רח' ריינס 18 ת"א
  •   א', ב', ג': 8:00-13:00, ד' 16:00-22:00
  •   טלפונים: 03-5227474, 03-5278181
  •   פקס: 03-5239996