ראשון, 10 נובמבר 2013 15:25

תוחלת חיים

תוחלת חיים

תוחלת החיים הממוצעת של נשים כיום הוא מעל 80 שנה. בעבר, כאשר אורך החיים הממוצע היה 50 שנה, אישה שהגיעה לגיל המעבר, סיימה למעשה את חייה. בימינו, עם העלייה בתוחלת החיים צפויות נשים לחיות כשליש מחייהן לאחר גיל המעבר. לכן בשנים האחרונות מייחסים חשיבות גוברת לשמירה על בריאות האישה בגיל המעבר, ומושקע מאמץ רב לשיפור הבריאות ואיכות החיים בגיל השלישי.

פורסם ב- ת
ראשון, 10 נובמבר 2013 14:44

צפיפות עצם

צפיפות עצם

 

מהי צפיפות עצם?

צפיפות עצם היא מונח המבטא את חוזק העצם ועמידותה בפני סכנת שברים.

 

כיצד בודקים את צפיפות העצם?

צפיפות העצם ניתנת למדידה ע"י מכשיר מתאים (בדיקה לא פולשנית), המאפשר לאבחן אוסטיאופורוזיס, ולעקוב אחר הטיפול הניתן למניעת התהליך. מומלץ לבצע את בדיקת צפיפות העצם בנשים בעלות היסטוריה רפואית או משפחתית של ירידה צפיפות העצם, ועל פי המלצת הרופא המטפל. בדיקת צפיפות העצם נמצאת בסל התרופות מעל לגיל 60.

 

איך מטפלים בירידה בצפיפות העצם?

הטיפול נעשה באמצעות טיפול הורמונאלי חליפי, או ע"י תרופות אחרות הניתנות בהמלצת רופא בתוספת סידן. 

פורסם ב- צ
ראשון, 10 נובמבר 2013 13:04

עור

עור

בגיל המעבר נפגע העור כתוצאה מהירידה ההורמונאלית. כמות הקולגן בעור יורדת ובעקבותיה גם האלסטיות והגמישות של העור.
בעקבות זאת, העור נעשה דק יותר ומופיעים קמטים. טיפול הורמונאלי חליפי יגרום לעור להיראות צעיר, גמיש, חלק יותר, וישמור על מראה רענן וצעיר.

פורסם ב- ע
ראשון, 10 נובמבר 2013 12:40

סימפטומים של גיל המעבר

סימפטומים של גיל המעבר

הסימפטומים (תסמינים) הנובעים מהירידה ההורמונאלית המתרחשת בגיל המעבר, מתחלקים לשתי קבוצות: סימפטומים מיידים ומאוחרים והשלכות לטווח הארוך.

הסימפטומים המיידים הם: גלי חום, הזעות, הפרעות בשינה, דופק מהיר, כאבי ראש, עייפות, עצבנות, מתח, דיכאון, ירידה בחשק המיני.

הסימפטומים המאוחרים יותר: יובש בנרתיק ובמערכת השתן העלולים לגרום לכאב בזמן קיום יחסי מין ולבעיות במערכת השתן.

ההשלכות לטווח הארוך הן: ירידה משמעותית בצפיפות העצם הגורמת לאוסטיאופורוזיס ועליה בשכיחות מחלות לב.

פורסם ב- ס
ראשון, 10 נובמבר 2013 12:27

מנופאוזה

מנופאוזה

מנו - חודש, פאוזה - הפסקה, סוף.
פירוש המילה "מנופאוזה" - הפסקת מחזור הוסת. מצב הנגרם עקב הידלדלות מספר הביציות בשחלות והפסקת הפרשת האסטרוגן.

פורסם ב- מ
ראשון, 10 נובמבר 2013 12:18

מינון נמוך

מינון נמוך

טיפול הורמונאלי במינון נמוך גורם להיענות טובה יותר לטיפול הודות להפחתה בתופעות הלוואי. הטיפול במינון הנמוך מבוסס על התכשירים המקובלים הניתנים דרך הפה או דרך העור, אשר תכולת ההורמונים (אסטרוגן ופרוגסטרון) בהם מופחתת. הפחתת מינון ההורמונים אינה פוגעת ביעילות הטיפול. הטיפול במינון נמוך יעיל בהקלת הסימפטומים, בשיפור גורמי סיכון למחלות לב ובמניעת אוסטיאופורוזיס. לא ידוע עדיין אם טיפול במינון נמוך יפחית את סיכוני הטיפול לטווח הארוך.

פורסם ב- מ
ראשון, 10 נובמבר 2013 11:12

טיפול הורמונאלי חליפי

טיפול הורמונאלי חליפי

טיפול הורמונאלי הניתן לנשים בגיל המעבר (באמצעות טבליות מסוגים שונים, מדבקות, ג'ל או שתל תת עורי - אך ורק על- פי מרשם רופא) כתחליף להפרשה ההורמונאלית הטבעית שפסקה. הטיפול כולל אסטרוגן ופרוגסטרון לאישה עם רחם, ואסטרוגן בלבד לאישה לאחר כריתת רחם. טיפול הורמונאלי חליפי ניתן למניעה ולטיפול בתופעות גיל המעבר, למניעת דלדול העצם ולמניעה ראשונית של מחלות לב. כמו כן הטיפול גורם לירידה בשכיחות סרטן המעי הגס, לדחיית מחלת אלצהיימר, להשפעה מיטיבה על העור, להעלאת מצב הרוח ולשיפור איכות החיים.

פורסם ב- ט
חמישי, 07 נובמבר 2013 10:49

גיל המעבר

גיל המעבר

חל בסביבות העשור החמישי לחיי האישה, עקב הירידה וההפסקה בייצור ובהפרשה של הורמוני המין הנשיים, האסטרוגן והפרוגסטרון, המופרשים מהשחלות. עם הירידה ברמה ההורמונאלית, חלים שינויים במערכות גוף שונות; הם באים לידי ביטוי בתסמינים שונים הקשורים בגיל המעבר: גלי חום והזעות, דפיקות לב, כאבי ראש, יובש בנרתיק, ירידה בחשק המיני, עצבנות, דיכאון, חרדה, הפרעות שינה, הפרעות במערכת השתן וירידה בחיוניות. ניתן למנוע תופעות אלו או להפחיתן ע"י נטילת טיפול הורמונאלי חליפי.

פורסם ב- ג
שלישי, 05 נובמבר 2013 12:12

אסטרוגן

אסטרוגן

הורמון המין הנשי העיקרי. מיוצר ומופרש ע"י השחלות בתקופת הפוריות. משפיע על השדיים, מערכת המין והרבייה, ומערכות אחרות בגוף, כמו מערכת השלד. בגיל המעבר פוחתת הפרשתו עד להפסקה מוחלטת. הפסקה זו גורמת לתופעות שונות המכונות "תופעות גיל המעבר".

פורסם ב- א
שני, 04 נובמבר 2013 16:57

גיל המעבר

גיל המעבר

גיל המעבר הינו תהליך פיזיולוגי טבעי הקורה בחיי כל אישה בהגיעה לגיל המתאים. הרקע לגיל המעבר הינם שינויים הורמונאליים החלים בגוף האישה עקב הירידה בפעילות השחלתית. התהליך טבעי וצפוי ואינו ניתן למניעה.

בגוף האישה פעילים שני הורמונים הקשורים למערכת המין, האסטרוגן והפרוגסטרון המופרשים מן הזקיקים בשחלה.( הזקיק הוא המקום בו נמצאת הביצית). האסטרוגן מופרש מן הזקיק לאורך החודש, ואילו הפרוגסטרון מופרש לאחר הביוץ ועד לווסת. בשחלות האישה יש מספר קבוע של ביציות איתן היא נולדת. מתחילת ההתבגרות המינית המוצאת את ביטויה בווסת הראשון ולאורך שנות הפוריות, מספר הביציות הולך ויורד עד אשר בהגיע האישה לסביבת לגיל 51 לא נשארות כמעט ביציות בשחלותיה. כתוצאה מכך אובד המקור להורמוני המין. הירידה במספר הביציות הינה תהליך הדרגתי המוצא את ביטויו בבדיקות מעבדה ובתסמינים שונים היכולים להופיע גם בשעה שעדין יש מחזור חודשי. גיל החציון להפסקת הוסת הוא גיל 51. כלומר, בגיל זה פוסק הוסת במחצית הנשים. תחום הגיל הרגיל הוא 48-53. הפסקת המחזור לפני גיל 40 נקראת מנופאוזה מוקדמת, תופעה הקורית ב – 1% מהנשים.

כאמור, השינויים ההורמונאליים גורמים לתופעות ותלונות שונות . תחלה, בשלבים הראשונים כאשר המערכת ההורמונאלית השחלתית עדין מתפקדת, אם כי לא באופן מלא ורגיל, יתכנו תלונות הקשורות במחזור הווסת. תלונות על דימומים לא סדירים או דימומים כבדים וחזקים או להיפך-דימום קל. בהמשך הזמן הירידה בהפרשת האסטרוגן פוחתת עוד יותר והווסת פוסק. מכאן נגזרת המילה מנופאוזה שמשמעותה הפסקת הוסת. ( בעברית, הביטוי הנכון הוא חידלון הווסת). השינוי ההורמונאלי שגרם להפסקת המחזור החודשי גורם אף לתסמינים שונים שעלולים לגרום לסבל רב לאישה ולפגוע בבריאותה ואיכות חייה.התופעות כוללות גלי חום המלווים בהזעה דפיקות לב ולעיתים בסומק, ויכולים להעיר את האישה משנתה. גלי החום מורגשים בחזה, צוואר, פנים וראש, ומלווים לרוב בהזעה במקומות אלו. גלי החום יכולים להיות בעוצמה קטנה או גדולה, ולהופיע בתדירות מועטה או רבה. כאשר הם קורים בלילה הם יעירו מהשינה. תהליך זה של גלי חום המופיעים בלילה, יכול להופיע עוד לפני הפסקת הווסת. גלי החום הינם תופעה אובייקטיבית הנגרמת עקב התרחבות כלי הדם בעור ועליה בטמפרטורת העור. בארצות המערב סובלות מתופעות אלו 75% מהנשים. רובן יסבלו 2-3 שנים. אולם חלק קטן מהנשים יסבלו מגלי החום שנים רבות. בנוסף לתלונות אלו, יכולות להיות תלונות במערכת המין והשתן, כגון יובש בנרתיק וכאבים בקיום יחסים, תכיפות ודחיפות וצריבה במתן שתן. יתכנו כאבי פרקים ושרירים. הפרעות שינה ושינויי מצב הרוח. עייפות, עצבות, דיכאון, חרדה, בכי לא נשלט, הסתגרות, אובדן עניין בחיים, רגזנות, גריות יתר, ירידה בחשק המיני עד כדי אובדן מוחלט של העניין במין. בהמשך השנים יופיעו אף אובדן עצם (בריחת סידן-אוסטאופורוזיסׂ), התקפי לב ואלצהיימר. 

הטיפול בתופעות גיל המעבר כולל שמירה על תזונה נכונה, פעילות גופנית ומניעת עישון. אולם כללים אלו לא ימנעו את התלונה העיקרית של גלי חום. למעשה הטיפול היעיל ביותר הנמצא בידינו כיום לטיפול בתופעות אלו הוא הטיפול ההורמונאלי החלופי. באשה שיש לה רחם יכלול הטיפול צירוף של שני ההורמונים – אסטרוגן ופרוגסטרון. מטרת צירוף הפרוגסטרון לטיפול היא מניעת סרטן הרחם. מטופלת שעברה כריתת הרחם תטופל באסטרוגן בלבד. הטיפול ההורמונאלי  ימנע את מכלול התסמינים שצוינו למעלה. כאשר ניתן הטיפול ע"י צירוף שני ההורמונים, ניתן להשתמש בו באופן שיהיה מלווה בדימום מחזורי, או ללא דימום כלל. הדבר תלוי בהרכב התכשיר, וניתן להתאימו לפי רצון המטופלת.

הטיפול ניתן בצורות שימוש שונות. טיפול בצורת טבליות, טיפול ע"י ספיגה ישירה דרך העור ע"י מדבקות או ג'ל, וטיפול מקומי תוך נרתיקי בקרם או טבליות. קיימים תכשירים שונים המבוססים על הורמונים שונים ומינונים שונים. התאמת התכשיר למטופלת נעשית ע"י הרופא המטפל. הנטייה היום בעולם היא לטפל במינון קטן ככל האפשר, במחשבה שעל ידי כך נקטין את תופעות הלוואי של הטיפול. 

מטרת הטיפול היא טיפול ומניעה של התופעות השונות והמגוונות של גיל המעבר. יחד עם זאת הטיפול ההורמונאלי מונע שברים הנגרמים ע"י אוסטיאופורוזיס, מונע מחלת לב, מוריד ב-50% את שיעור סרטן המעי הגס, דוחה את התחלת מחלת האלצהיימר, מוריד שיעור עיוורון הקשור למחלת הרשתית בגיל המבוגר, שומר על העור ומראה האישה, שומר על החשק המיני ומונע כאבים בעת קיום יחסים ושומר על מצב הרוח והטמפרמנט. 

טיפול מקומי תוך נרתיקי ניתן לנשים הסובלות מתופעות יובש צריבה וכאבים בנרתיק בעת קיום יחסים. הטיפול מבוצע ע"י החדרת קרם או טבליות לנרתיק. טיפול זה יכול להינתן בצירוף לטיפול הורמונאלי רגיל, או לאישה עם תלונות מקומיות בלבד שאינה זקוקה לטיפול הרגיל. 

תופעות הלוואי של הטיפול ההורמונאלי כוללות אפשרות לתחושת גודש בשדים בתחילת הטיפול, תחושה שחולפת תוך פרק זמן לא ארוך. תופעה שנייה היא דימום שלא בעיתו. תופעה זו מחייבת ברור.

כל אמצעי התקשורת השונים עסקו בסיבוכי הטיפול ההורמונאלי לפני מספר שנים, והפילו אימה הן על הנשים המטופלות והן על רופאיהן. כל המהומה נולדה בעקבות פרסום תוצאות מחקר שבוצע בארה"ב ומצא שיעורי סיבוכים שונים בנשים המטופלות בטיפול הורמונאלי חילופי. מסתבר כיום שמחקר זה לא בוצע בצורה המיטבית כי כלל אוכלוסיית נשים מבוגרת עד גיל 79 ( זו לא קבוצת הגיל המתחילה טיפול הורמונאלי ). במידה ואישה מתחילה את הטיפול בגיל צעיר ( גיל הפסקת המחזור ), הטיפול יצמצם את הסיכון למחלת לב, אולם במידה ואישה בעשור השביעי תתחיל את הטיפול כאשר כלי הדם כבר נפגעו מתהליך טרשת העורקים הטיפול אכן יכול להרע את מצבה. גורם אחר שזכה לתהודה רבה הוא סרטן השד. על פי תוצאות המחקר, הטיפול ההורמונאלי המשולב של אסטרוגן ופרוגסטרון מוסיף לסיכון הרגיל באוכלוסיה העומד על 12% - 11% תוספת סיכון של 0.8 פרומיל. כלומר, תוספת סיכון של 8 ל-10000 נשים. דהיינו תוספת סיכון קטנה. לעומת זאת נמצא שתוספת סיכון זו לא קיימת כלל בנשים המטופלות באסטרוגן בלבד ללא תוספת פרוגסטרון. 

עקב תופעות הלוואי נוסו טיפולים אחרים שאינם הורמונאליים, והמפורסמים בטיפולים אלו הם הפיטואסטרוגנים ותכשירים "טבעיים" אחרים. אולם במחקרים מבוקרים אחדים כאשר הושוו השפעות תכשירים אלו לעומת תכשיר אינבו (תכשיר דמי) התוצאות היו זהות. כלומר השפעת התכשיר הטבעי לא הייתה שונה בהשפעתה מתכשיר אינבו. התכשיר היחיד שמשפיע מעט יותר מתכשיר האינבו הוא תכשיר המופק מצמח הקוהוש השחור. 

משך הטיפול ההורמונאלי תלוי בתלונות האישה. לאחר מספר שנות טיפול מנסים להפסיקו. במידה והאישה אינה מתלוננת יותר ומרגישה טוב גם ללא הטיפול, משמע שאין בו כבר צורך. במידה והתלונות יחזרו לאחר הפסקת הטיפול, הטיפול יחודש לפרק זמן נוסף. כמובן שהאישה המטופלת צריכה להיות במעקב רפואי סדיר ע"י רופא הנשים המטפל. 

עם הפסקת הווסת מתחיל תהליך מהיר של דלדול העצם – אוסטיאופורוזיס. עקב כך יורד החוזק המיכני של העצם. התוצאה היא שברים הקורים ע"י חבלה קלה יחסית. המקומות האופייניים לשברים אלו הם גופי החוליות בעמוד השדרה, צוואר הירך ואמת היד. אולם גם עצמות אחרות  יכולות להפגע כמו עצם הזרוע, עצמות האגן, הכתף וכו'. ניתן לבדוק את מצב העצם ע"י בדיקת צפיפות העצם הנותנת לנו את האפשרות לאבחן אוסטאופורוזיס ולעקוב אחרי יעילות הטיפול. יש בידינו תרופות שונות למניעה וטיפול באוסטאופורוזיס שיעילותן הוכחה. יש לזכור שהאסטרוגן הוא אחד הטיפולים הטובים. אולם אין לטפל באוסטאופורוזיס ע"י אסטרוגן אלא במקרים שהאישה זקוקה לטיפול זה כטיפול בתלונות גיל המעבר. במידה ואין לה תלונות כאלו הטיפול צריך להינתן ע"י אחת התרופות האחרות. לכל טיפול יש להוסיף סידן וויטמין D. גורם חשוב נוסף למניעת שברים הוא פעילות גופנית. 

 

פורסם ב- גיל המעבר
  •   בית הרופאים רח' ריינס 18 ת"א
  •   א', ב', ג': 8:00-13:00, ד' 16:00-22:00
  •   טלפונים: 03-5227474, 03-5278181
  •   פקס: 03-5239996