כל אישה למדה כבר בשיעורי חינוך מיני בתיכון, שווסת היא שפיכה חודשית של רירית הרחם. למרות שהמצב עשוי להיות לא נוח ולעיתים ממש לא נוח, המחזור החודשי הוא השיטה של הגוף לשדר את המסר לפיו מערכת הרבייה מתפקדת כראוי.
בדיוק כפי שכל אישה ייחודית, המחזור של כל אישה פועל בייחודיות. חלק מהנשים חוות מחזור קצר, ואחרות עוברות מחזור ארוך. חלקן חוות מחזור כבד, ואחרות קל.
לאחר מספר שנים של דימום חודשי, רוב הנשים מתחילות לקבל מושג לגבי התדירות, משך וכובד המחזור החודשי. כשמשהו יוצא דופן מתרחש, כגון איחור במחזור או מחזור כבד במיוחד, התגובה הטבעית היא לתהות מה מתרחש.
האם יש דבר כזה מחזור חודשי נורמאלי?
לא באמת. המחזור החודשי של אישה ממוצעת נע במחזוריות של 28 ימים, ונמשך בממוצע כשלושה עד חמישה ימים, אך יתכנו שינויים משמעותיים במחזור מאישה לאישה. שלושה ימים של מחזור נחשבים למצב נורמאלי בקרב חלק מהנשים, ואצל אחרות שבוע הוא תקופה נורמאלית.
באופן זהה, הזרימה עשויה להיות כבדה בקרב חלק מהנשים, בהשוואה לאחרות. במקום לדאוג לגבי האורך או תדירות המחזור, אישה צריכה לעקוב אחר שינויים מהותיים. המחזור החודשי מספק כמויות עצומות של רמזים כשמשהו משתבש. השינויים, ומשמעויותיהם האפשריות, כוללים:
האטת או הפסקת המחזור
השאלה החשובה היא לא אם אישה מקבלת את המחזור, אלא בת כמה היא. הסיבה לאי קבלת מחזור משתנה בהתאם לגיל. העדר מחזור בגיל 25 שונה באופן משמעותי מבחינת הסיבה, בהשוואה להפסקת מחזור בגיל חמישים. אישה בשנות העשרים או השלושים לחייה, שהיא פעילה מינית, יכולה בדרך כלל להיכנס להריון, גם אם היא סבורה שהיא מוגנת. שום אמצעי הגנה אינו מהווה ערובה מוחלטת.
מצד שני, נשים בגילאי ארבעים או חמישים עשויות להתחיל את גיל המעבר, בו השחלות מאטות את ייצור האסטרוגן, והמחזור החודשי הופך להיות פחות תכוף, או להתקצר. לאחר שהמחזור מפסיק למשך שנה רצופה, אישה נכנסת לגיל המעבר. הגיל הממוצע הוא 51.
גורם אפשרי נוסף של אי קבלת מחזור הוא פעילות גופנית מוגזמת. 5-25% מהספורטאיות המקצועיות מפסיקות לקבל את המחזור החודשי, כתוצאה ממאמץ. תופעה זו נפוצה במיוחד בקרב רקדניות בלט ואצניות.
פעילות גופנית אינטנסיבית משפיעה על הייצור והרגולציה של הורמוני רבייה המעורבים במחזור החודשי. באופן זהה, נשים שסבלו בעברן מהפרעות אכילה כגון אנורקסיה נרבוזה, עשויות להפסיק לקבל מחזור חודשי. הפרעות אלו מדכאות את תהליך שחרור ההורמונים לו זקוק הגוף לשם ביוץ.
שיטות התמודדות וטיפול באי קבלת מחזור
בדרך כלל לא נחוץ טיפול למצב זה, אלא אם כן הוא מוגזם או מטריד. שיטות ההתמודדות והטיפול כוללות טיפול במחלה הבסיסית; שינויים בסגנון החיים, כולל ירידה במשקל; טיפולים הורמונאליים; או ניתוח.
טיפול במחלה הבסיסית
יש לטפל במחלה בסיסית הגורמת לאי קבלת מחזור חודשי. הרופא מתחיל עם בדיקות דם על מנת לבדוק את רמות ההורמונים ותפקוד בלוטת התריס. תסמונת השחלות הפובליציסטיות (PCOS) ובלוטת התריס הן שתי הסיבות השכיחות למחזור שאינו סדיר.
מטרת הטיפול היא להשיב את איזון ההורמונים בגוף. נשים עם שחלות פובליציסטיות מטופלות עם גלולות למניעת הריון או הורמונים אחרים על מנת להשיב את המחזור. אם הן מעוניינות להיכנס להריון, נקבעות תרופות פוריות. בלוטת התריס מטופלת עם תוספת הורמוני בלוטת התריס.
שינויים בסגנון החיים
חלק מהנשים אינן מקבלות מחזור חודשי היות והן מבצעות אימוני כושר מוגזמים. הפחתת התדירות והאינטנסיביות של האימונים מסייעת בהשבת המחזור לקדמותו. מתח מוביל לשינויים רבים בגוף, כולל מחזור שאינו סדיר. שיטות הרפיה וייעוץ מועילות למצב זה.
שינויים קיצוניים במשקל עשויים להשפיע על המחזור החודשי. עלייה במשקל עלולה להפריע ליכולת הגוף לבייץ, ולגרום לאי הופעת המחזור. ירידה במשקל עשויה לסייע בפתרון מחזור שאינו סדיר, וגם איבוד משקל פתאומי קיצוני עשוי להוביל, לעיתים רחוקות, לאי קבלת מחזור.
טיפול הורמונאלי – וסת שאינה סדירה נגרמת לעיתים קרובות בשל העדר, או חוסר איזון של הורמונים מסוימים בגוף. גלולות למניעת הריון, הכוללות לרוב את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, נקבעות על מנת לסייע בשליטה במחזור החודשי. תרופות הורמונים שנקראות פרוגסטין מסייעות להסדרת מחזור בקרב נשים שאצלן הוא לא מופיע. נשים עם מחזור שאינו סדיר, המתקשות להיכנס להריון, מקבלות טיפולי הורמונים אחרים.
ניתוח – לעיתים, הצטלקות או בעיות מבניות ברחם או בחצוצרות עלולות לגרום למחזור שאינו סדיר. ניתוח מתקן בעיות מבניות או מומים מולדים, במיוחד בקרב נשים המעוניינות להביא ילדים לעולם. הניתוח עשוי להתבצע אף להסרת רקמה צלקתית חמורה במערכת הרבייה.
