המוסד לביטוח לאומי הינו הגוף המרכזי בישראל המעניק ביטוח סוציאלי בסיסי לכלל האזרחים. מתוקף כך, זהו הגוף המעניק זכויות שונות לאנשים חולים, לכאלה המקבלים טיפולים רפואיים קשים, לנכים.
כל זאת, לצד מערכת הרפואה הציבורית (קופות החולים, בתי החולים) וללא קשר לקיומו או אי קיומו של ביטוח פרטי. מכיוון שכך, קיימת סברה שביטוח לאומי מעורב במידה זו או אחרת בנושא טיפולי פוריות בהקשר של קצבאות או של סיוע סוציאלי. למרות שמעורבות כזאת לא קיימת באופן ישיר, מסתבר שלאנשים הזקוקים לטיפולי פוריות בארץ בהחלט יש לא מעט זכויות. זכויות אלה מעוגנות בחלקן בחקיקה והפרשנות לגביהם בוססה היטב גם בפסקי דין.
מי מממן טיפולי פוריות?
זוגות או נשים וכן גם גברים שזקוקים לטיפולי פוריות אך טרם החלו בתהליך עשויים לשער שעליהם לשאת בכל העלויות הכבדות שכרוכות לעיתים בטיפולים אלה. א
חרים מתארים לעצמם שביטוח לאומי עשוי להיות מעורב במימון הטיפולים, בשל העובדה שהמדינה מבקשת לעודד את הגברת הילודה והפריון. למעשה, על אף שהמדינה אכן מבקשת לעודד הבאת ילדים לעולם, לא ביטוח לאומי הינו הגוף האחראי למימון. המדינה, באמצעות סל התרופות הטילה את האחריות הזאת על קופות החולים, לפחות בחלק מסוים מהמקרים.
כאשר מדובר באישה שגילה נמוך מארבעים וחמש, אישה ללא ילדים, אישה שיש לה ילד אחד בלבד או כזאת שיש לה אפילו מספר ילדים גדול יותר אך לא מבן זוגה הנוכחי, קופות החולים יישאו בעיקר הנטל של טיפולי הפוריות. כל זאת, לרבות טיפולים הורמונליים, שאיבת ביציות, הקפאת עוברים ועוד. במקרים מסוימים, יתאפשרו טיפולי פוריות גם לנשים בגיל מבוגר יותר, בהתאם לשיקול דעת רפואי וזאת עד לגיל חמישים וארבע.
ראוי להוסיף שמספר הטיפולים וסבבי הטיפול הממומנים אינו בלתי מוגבל. נוסף על כך, עבור מטופלים ומטופלות שרכשו ביטוח משלים של קופות החולים (למשל – כללית מושלם פלטינום, מכבי מגן זהב וכן הלאה) יש אפשרות למימון נוסף, מעבר לזה המחויב מסל הבריאות. במקרים מסוימים, נוסיף ונאמר, ישנה השתתפות עצמית בסכומים משתנים.
גמלאות וטיפולי פוריות
ישנם מקרים שבהם טיפולי הפוריות מצליחים להביא תוצאות טובות בתוך זמן קצר יחסית. במקרים רבים אחרים, הטיפולים יכולים להתארך ולהיות גם קשים למדי פיזית אך גם נפשית.
בהקשר זה, ראוי להפריך את הדעה שמטופלות שעוברות תהליך של הפריית מבחנה וזריקות הורמונים זכאיות לגמלה כלשהי מביטוח לאומי. עם זאת, אין זאת אומרת שנשים מבטוחות ביטוח לאומי נשארות ללא מענה, בהנחה שהן נשים עובדות.
על פי חוק עבודת נשים, ישנם מקרים שבהם על המעסיק לשלם לעובדת בגין היעדרות מעבודה וזאת ללא ניכוי שכר וללא ניכוי של ימי חופשה. עבור בדיקות היריון, למשל ועבור טיפולים שונים ישולם לעובדת תגמול מסוג ימי מחלה. למרות שהחקיקה איננה מציינת באופן מפורש את הזכות לקבל טיפולי פוריות, ועבור היעדרות לקבל תשלום עבור ימי מחלה, הפרשנות המקובלת היא שכך בדיוק הוא המצב.
אישה (או גבר) שעוברים טיפולי פוריות, מודיעים על כך למעסיק ומגבים זאת באישורים רפואיים מתאימים יקבלו תשלום עבור היעדרות. מובן, שיש גבול להיעדרות בתשלום וזאת בהתאם לוותק בעבודה.
הגנה נוספת שממנה נהנים אלה שעוברים טיפולי פוריות ושהיא רלוונטית בעיקר לנשים היא הגנה מפני פיטורים. במהלך קבלת טיפולים אלה, גם אם האישה נאלצת להיעדר מהעבודה ויש בכך הפרעה מסוימת למעסיק, נאסר עליו לפטרה. גם בחודשים הסמוכים לאחר סיום טיפולי הפוריות נאסר לפטר את העובדת והדבר מותר רק באישור מיוחד שלא מתקבל לעיתים מזומנות.
