מאת: מכבי שירותי בריאות
נשים שעוברות מסלול ארוך של בירורים הורמונליים, טיפולי פוריות או כניסה מוקדמת לגיל המעבר מכירות היטב את התחושה שהגוף נמצא במעקב צמוד. עם זאת, בתוך שגרת הבדיקות העמוסה יש נושא שנוטה ליפול בין הכיסאות, פשוט משום שהוא אינו מייצר תסמינים ואינו דורש החלטה מיידית. הנושא הזה הוא בריאות העצם, והוא מתגלה לרו
המחלה השקטה של הגוף
אוסטאופורוזיס, המוכרת גם כדלדול העצם, היא מחלה כרונית ושקטה המתאפיינת בירידה במסה ובאיכות העצם. בניגוד לרוב המצבים שנמצאים במעקב, אין לה סימפטומים אופייניים שמתריעים מראש, ולרוב שבר יהיה הסימן הראשון. מכיוון שאין תלונה שתוביל לבירור, הבירור חייב להיות יזום.
מי נמצאת בסיכון מוגבר
גורמי הסיכון המרכזיים כוללים נשים לאחר גיל המעבר, גברים מעל גיל 70, עישון וצריכה גבוהה של אלכוהול, היסטוריה משפחתית, ומחלות אנדוקרינולוגיות כמו סוכרת והיפרתירואידיזם. גורמים נוספים הם טיפול ארוך טווח בקורטיקוסטרואידים, ומדד מסת גוף נמוך של 19 או פחות — או עצמות דקות מאוד כתוצאה מהפרעות אכילה. מכבי מונים גם תרופות נוספות שמשפיעות על אובדן מסת העצם: טיפול ארוך טווח בקלקסאן, משתנים מקבוצת loop כמו פוסיד, תרופות אנטי-אפילפטיות, ותרופות מקבוצת מעכבי משאבת פרוטונים (PPI). לגבי גלולות למניעת הריון הדעות בקהילה הרפואית חלוקות, ולכן ההמלצה לנוטלות גלולות משולבות היא להקפיד על צריכת סידן וויטמין D בתזונה או בתוספים. לצד כל אלה, מכבי מפרטים רשימה ייעודית של מצבים שבהם הסיכון אצל נשים גדל: כניסה מוקדמת לגיל המעבר, כריתת שחלות לפני גיל 45, היעדר מחזור חודשי במשך שישה חודשים ויותר כתוצאה מעודף פעילות גופנית, דיאטה קיצונית או הפרעת אכילה כרונית, ונשים עם סרטן שד המקבלות טיפול המדכא את רמות האסטרוגן. עבור קוראות האתר, זו הרשימה הרלוונטית ביותר.
מי זכאית לבדיקה ואיך קוראים את התוצאות
הכלי המרכזי לאבחון הוא בדיקת צפיפות עצם, DXA. בישראל קיימת זכאות לנשים מעל גיל 60; לנשים בגיל המעבר או מעל גיל 50 עם שברים קודמים או עם בן משפחה שסבל משבר; לבעלות מדד מסת גוף נמוך מ-19; לנשים המטופלות בתרופה לאוסטאופורוזיס מקבוצת הביספוספונטים או מקבוצת SERM, שעבורן הבדיקה מתבצעת אחת לשנתיים; ולנשים או לגברים הלוקים במחלה המגבירה את הסיכון, או המטופלים בגלוקוקורטיקואידים לתקופה של שלושה חודשים ומעלה — ואצלם הבדיקה מתבצעת ללא מגבלת גיל. את התוצאה קוראים לפי ערך T: בין 0 למינוס 1 נחשב תקין, בין מינוס 1 למינוס 2.5 מוגדר כאוסטאופניה — צפיפות עצם נמוכה, ושלב מקדים לאוסטאופורוזיס אם אינו מטופל — ומתחת למינוס 2.5 מאובחנת אוסטאופורוזיס. מכבי מוסיפים גם הרגעה: אין צורך להיכנס ללחץ אם מתקבל אבחון של צפיפות עצם נמוכה. התוצאה היא תמרור אזהרה, אך אין פירושה בהכרח סיכון גבוה לשברים — ועדיין מומלץ לפנות לרופא/ה המטפל/ת כדי לבחון דרכים לשפר את צפיפות העצם.
עד כמה התופעה נפוצה באמת
הנתונים ממחישים את היקף התופעה: לפי נתוני מרשם האוסטאופורוזיס של שירותי בריאות מכבי, כל אישה שנייה וכל גבר חמישי בישראל יסבלו משבר אוסטאופורוטי במהלך חייהם. המשמעות חורגת מעבר לחוסר הנוחות של גבס — שיעור התמותה בשנה הראשונה לאחר שבר בירך מגיע עד שלושים אחוזים. ולמרות זאת, כפי שמכבי מציינים, רק מעטים מקבלים טיפול למניעת שברים. זו הסיבה שמדובר בנושא רפואי ולא בנושא של נוחות.
מה אפשר לעשות בפועל
מבחינה תזונתית, צריכת סידן מומלצת עומדת על 800 מיליגרם ביום לאנשים בריאים מעל גיל 25, ועל 1,000 עד 1,200 מיליגרם לחולות באוסטאופורוזיס. מקורות טובים הם חלב וגבינות, דגים כמו סרדינים, טחינה, שקדים וברוקולי. מי שנעזרת בתוספי סידן — מכבי ממליצים לחלק את המנה היומית לכמה מנות, כשכל מנה מכילה לא יותר מ-500 מיליגרם, ולא ליטול אותם יחד עם מוצרי חלב או עם תוספים המכילים ברזל. לצד זאת נדרש ויטמין D: הרמה המינימלית המומלצת למבוגרים היא 200 יחידות בינלאומיות ביום, והרמה המומלצת עומדת על לפחות 400 יחידות ביום. בתחום הפעילות הגופנית מומלצת פעילות נושאת משקל בעומס גבוה — ריצה, דילוג, ריקוד וקפיצות במקום — לצד אימוני תנגודה כמו הרמת משקולות, שכיבות שמיכה ותרגילים ברצועות גומי, ותרגילי איזון כמו טאי צ'י ויוגה. מעל גיל 60 אפשר לעבור לעומס נמוך יותר, כמו משחק טניס, הליכה נמרצת או התעמלות אירובית. שווה לדעת ששחייה ורכיבה על אופניים אינן נחשבות לפעילות מתאימה לחיזוק העצם. התדירות המומלצת היא שלוש עד ארבע פעמים בשבוע, לפחות 30 דקות בכל פעם — ומי שכבר אובחנה באוסטאופורוזיס צריכה להיוועץ ברופא/ה המטפל/ת או ברופא/ה מומחה/ית לפני תחילת הפעילות. במקרים המתאימים קיים גם טיפול תרופתי מגוון, שנקבע על ידי רופא.
הזמן הנכון לפעול
היתרון של מי שכבר נמצאת במעקב רפואי סדיר הוא שאין צורך להתחיל מסלול חדש. מספיק להעלות שאלה אחת בפגישה קיימת: האם לפי גורמי הסיכון שלי אני זכאית לבדיקת צפיפות עצם, ומתי כדאי לבצע אותה. במצבים של כניסה מוקדמת לגיל המעבר, מדד מסת גוף נמוך או טיפול ממושך בקורטיקוסטרואידים, השאלה רלוונטית מוקדם יותר מהמקובל. שווה להכיר גם את מחשבון FRAX, שמכבי מציגים כאלגוריתם המנבא את הסיכון לשבר אוסטאופורוטי משמעותי ולשבר בירך בעשר השנים הקרובות — לפי גיל, מין, גובה ומשקל, שבר קודם, היסטוריה של שבר ירך אצל אחד ההורים, שימוש כרוני בסטרואידים, עישון, שימוש מופרז באלכוהול ומצבים רפואיים נוספים. לדברי מכבי אפשר להיעזר בו כדי להחליט על הצורך בטיפול גם כאשר צפיפות העצם תקינה או מעט ירודה.
ההיגיון כאן הפוך מהמקובל: מכיוון שהמחלה שקטה והשבר הוא לרוב הסימן הראשון, אין להמתין לתסמין שיוביל לבירור אלא להקדים ולברר לפי גורמי הסיכון — וזו בדיוק הסיבה שקיימת רשימת זכאות מוגדרת לפי מאפיינים ולא לפי תלונות. מכבי שירותי בריאות כוללת בכל תוכניותיה בדיקת צפיפות עצם עם אבחנה ובדיקות CTX ו-P1NP, ובדיקת צפיפות עצם ללא אבחנה בתוכניות מכבי שלי, מכבי זהב ומכבי כסף. את הפרטים ניתן לקבל במוקד מכבי ללא הפסקה בטלפון *3555.
