מאמצים רבים נעשים בכדי לנסות למנוע או להפחית טיפולי פוריות ממושכים וארוכים. אי פוריות היא מצב נפוץ יחסית, המשפיעה על כמעט 7% מכלל הזוגות.
מבחינה קלינית, היא פתולוגיה הטרוגנית מאוד עם אטיולוגיה מורכבת הכוללת גורמים סביבתיים וגנטיים. ההערכה היא כי כמעט 50% ממקרי חוסר הפוריות הם תוצאה של פגמים גנטיים.
מאות מחקרים עם מודלים שונים הראו כי בעיות פוריות נגרמו על ידי פגמים גנטיים. עם זאת, למרות המאמצים העצומים, ההתקדמות בתרגום ממצאי המחקר הבסיסי למחקרים קליניים הייתה מאתגרת. מרבית הסיבות הגנטיות נותר בלתי מוסברות עבור הרוב המכריע של המטופלים.
המחקר שנעשה בבלינסון, לאחר בחינת רצף גנטי של שתי אחיות שהגיעו לטיפול, מצא מוטציה גנטית אשר יכולה להסביר עקרות ראשונית. זיהוי המוטציה הגנטית הגורמת לפגיעה בפוריות יכולה לסייע ולחסוך טיפולים לא אפקטיביים שלא יניבו את התוצאות המקוות. בבילינסון, גילו את המוטציה הגנטית הגורמת לכשל שחלתי ראשוני אשר תתבטא בין היתר בחוסר התבגרות מינית והיעדר מחזור חודשי בנערות.
אי ספיקת שחלות ראשונית
עקרות ראשונית של נשים נגרמת בין היתר כתוצאה מאי ספיקה שחלתית. אי ספיקת שחלות ראשונית (POI) ,היא למעשה כישלון מוקדם של השחלות או גיל מעבר מוקדם, ומתבטאת בהפסקת הווסת לפני הגיל הממוצע. כ- 1% מהנשים בגיל 40 ייסבלו מתופעה זו, כאשר לרוב האטיולוגיה אינה ידועה.
אי ספיקת שחלות ראשונית נגרמת עקב דלדול הזקיק בשחלות או עקב תפקוד לקוי של הזקיק. ההפרעה מתבטאת בגיל ההתבגרות המאוחר ומאופיינת ברמות גונדוטרופין גבוהות. המהלך הפתולוגי עלול לכלול יצירת שחלות פגומות, זיהום זקיקי מוגבר, ויצירה פגומה של זקיקים דומיננטיים. יתר על כן, אי ספיקת שחלות ראשונית עלולה להיות מרכיב במגוון תסמונות.
נמצאו מספר מוטציות בגנים שונים הגורמים לאי ספיקה שחלתית במצבים אוטוזמולים רצסיביים או דומיננטים. לחלק מהגנים הללו ישנה מעורבות בתהליכי תיקון במהלך החלוקה המיוטית הראשונה, הנדרשת להפרדה כרומוזומלית מדויקת. הפרעות כרומוזומליות המתרחשות במהלך המיוזה הן סיבה נפוצה לאי ספיקה שחלתית. תיקון הדנ"א בהפרעות אלה הוא תהליך חיוני להתפתחות השחלה הנורמלית. מוטציות בגנים המעורבים בתיקון עלולים להוביל לאי הספיקה השחלתית.
תהליך מציאת המוטציה הגנטית
המוטציה הגנטית במחקר שנעשה בבלינסון, נמצאה בגן בשם SPIDER. מוטציה זו גורמת למעשה לפגם בתיקון הדנ"א. SPIDR מעורב בתיקון בתהליך החלוקה המיוטית. חלבון ה- SPIDR מתקשר ישירות עם חלבונים המעורבים בהפרעות שחלתיות, כולל חלבון הנקרא FIGNL1, אשר פועל בתהליך תיקון החלוקה המיוטית.
כאשר FIGNL1 פגום הוא הפחית את משקל העכברים (בבדיקות מוקדמות יותר). כמו כן ל SPIDER יש אינטראקציה ישירה גם עם חלבון ה BLM. מוטציה בחלבון זה גורמת לתסמונת בלום, הפחתת הפוריות בנשים והורדת תקופת הפוריות.
המוטציה הגנטית בחלבון ה SPIDER נמצאה לאחר ריצוף גנטי של זוג אחיות אשר הגיעו לטיפול ללא התבגרות מינית מספקת ואיחור במחזור החודשי, כאשר באולטרה סאונד ביטני התגלו שחלות קטנות או לא קיימות בכלל. שתי האחיות נולדו להורים אשר הינם בני דודים ממוצא ערבי-מוסלמי ישראלי, והגיעו לטיפול בגיל 12 ו-14 עם היעדר התקדמות נורמלית של גיל ההתבגרות ורמות גונדוטרופין גבוהות. הבנות נבדקו ורואיינו באופן מפורט לגילוי ההיסטוריה הרפואית של המשפחה.
השפעת גילוי המוטציה
גילוי המוטציה הגנטית יכול לסייע להפחתת טיפולי פוריות בבנות עם פנוטיפ דומה, אשר סביר להניח כי לא ייתנו את הפתרון המקווה. לעומת זאת, הבנת סיבת העקרות יכולה לסייע לפיתוח טיפולים חדשניים אפקטיביים וספציפיים יותר, או הסתייעות בגורמים חיצוניים כמו תרומת ביציות.
