הפלות חוזרות: מה עומד מאחוריהן, איך מבררים את הסיבה ומה הסיכוי להריון תקין

תוכן עניינים:

הפלה אחת היא חוויה כואבת. כשהיא חוזרת שוב ושוב, היא מעוררת שאלות קשות: האם משהו לא תקין? האם זה יקרה שוב? האם אי פעם אצליח להחזיק הריון? החדשות הטובות הן שהרפואה יודעת היום הרבה יותר על התופעה, ושרוב הנשים שחוו הפלות חוזרות יזכו בסופו של דבר להריון תקין ולתינוק בריא.

*תמונת אילוסטרציה

מתי הפלה נחשבת "חוזרת"?

הפלה היא אובדן הריון לפני השבוע ה-20. בעבר נהוג היה להגדיר הפלות כ"חוזרות" רק אחרי שלוש הפלות ברצף. היום חלק מהאיגודים הרפואיים בעולם, ובהם האיגוד האירופי לפוריות ולאמבריולוגיה (ESHRE), ממליצים להתחיל בירור כבר אחרי שתי הפלות, במיוחד אצל נשים מעל גיל 35.

כדאי להכיר את הנתונים. הפלה בודדת שכיחה מאוד: כ-15% עד 20% מההריונות המאובחנים מסתיימים בהפלה, בדרך כלל בגלל פגם כרומוזומלי מקרי בעובר. לעומת זאת, הפלות חוזרות של שלוש הפלות ומעלה פוגעות בכ-1% עד 2% מהנשים בגיל הפוריות. זו תופעה פחות שכיחה, ולכן היא מצדיקה בירור מסודר.

מה גורם להפלות חוזרות?

הגורמים מגוונים, ולפעמים יש יותר מגורם אחד:

  • גורמים גנטיים. הגורם השכיח ביותר להפלה הוא פגם כרומוזומלי בעובר עצמו, והסיכון עולה עם גיל האישה. בחלק קטן מהזוגות אחד ההורים נושא שינוי כרומוזומלי "מאוזן", כמו טרנסלוקציה. השינוי הזה לא משפיע עליו עצמו, אבל עלול לעבור לעובר בצורה לא מאוזנת.
  • מבנה הרחם. מחיצה ברחם, רחם דו-קרני או מומים מולדים אחרים עלולים לפגוע בהשרשה ובהתפתחות ההריון. גם אי-ספיקה של צוואר הרחם עלולה לגרום לאובדן הריון, בדרך כלל בשלב מאוחר יותר.
  • גורמים הורמונליים. הפרעות בתפקוד בלוטת התריס, סוכרת לא מאוזנת, תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS) ורמות נמוכות של פרוגסטרון בתחילת ההריון.
  • גורמים אימונולוגיים וקרישתיים. התסמונת המוכרת ביותר היא תסמונת אנטי-פוספוליפידית (APS). זו מחלה אוטואימונית שבה נוגדנים גורמים לקרישי דם זעירים בכלי הדם של השליה. בנוסף נחקרות נטיות גנטיות לקרישיות יתר (טרומבופיליה) ומעורבות של תאי מערכת החיסון ברחם.
  • אורח חיים. עישון, עודף משקל משמעותי, צריכת אלכוהול ועודף קפאין עלולים להעלות את הסיכון.

חשוב לדעת: גם אחרי בירור מקיף, אצל כמחצית מהזוגות לא נמצא גורם ברור. זה לא אומר שאין מה לעשות. זה דווקא נתון שקשור לסיכוי טוב יחסית להריון תקין בעתיד.

איך נראה הבירור?

בירור הפלות חוזרות נעשה אצל רופא מומחה, ובדרך כלל כולל:

  1. בדיקה גנטית של רקמת ההריון (קריוטיפ או צ'יפ גנטי) בזמן גרידה, אם אפשר. התוצאה עוזרת להבין אם ההפלה נגרמה מבעיה בעובר או מגורם אימהי.
  2. בדיקה כרומוזומלית לשני בני הזוג, בעיקר כשההפלות חוזרות או כשיש היסטוריה משפחתית.
  3. הדמיה של הרחם: אולטרסאונד תלת-ממדי, היסטרוסקופיה או צילום רחם.
  4. בדיקות דם הורמונליות: תפקוד בלוטת התריס, פרולקטין, סוכר, ולפעמים הורמוני שחלה.
  5. בדיקות נוגדנים וקרישה: נוגדנים אנטי-פוספוליפידיים ובדיקות לטרומבופיליה, לפי הצורך.

ההחלטה אילו בדיקות לבצע מותאמת לכל אישה, לפי גילה, מספר ההפלות, השבוע שבו קרו והאם הייתה בעבר לידה תקינה.

אילו טיפולים קיימים?

הטיפול תלוי בגורם שנמצא:

  • מחיצה ברחם: כריתה בהיסטרוסקופיה, פעולה קצרה שנעשית דרך הנרתיק.
  • אי-ספיקה של צוואר הרחם: תפירת צוואר הרחם (צרקלאז') בהריון הבא.
  • תסמונת אנטי-פוספוליפידית: טיפול בנוגדי קרישה, בדרך כלל זריקות הפרין במשקל מולקולרי נמוך (כמו קלקסן) בשילוב אספירין במינון נמוך. זה אחד הטיפולים המבוססים ביותר בתחום.
  • הפרעות הורמונליות: איזון בלוטת התריס, איזון סוכר, ובחלק מהמקרים תוספת פרוגסטרון בתחילת ההריון.
  • שינוי כרומוזומלי באחד ההורים: ייעוץ גנטי, ולפעמים הפריה חוץ-גופית עם אבחון גנטי טרום השרשה (PGT). בשיטה הזו בודקים את העוברים לפני ההחזרה לרחם.

יש גם טיפולים נוספים, למשל טיפולים אימונולוגיים, שהיעילות שלהם עדיין נחקרת ונבחנת. ההחלטה עליהם צריכה להתקבל אצל מומחה בתחום, על סמך בירור מקיף ומותאם אישית.

מה הסיכוי להריון תקין?

זה אולי הנתון החשוב ביותר בכתבה: גם אחרי שלוש הפלות, רוב הנשים ילדו בהמשך תינוק בריא. הסיכוי תלוי בגיל ובמספר ההפלות הקודמות, אבל אצל נשים צעירות יחסית, שלא נמצא אצלן גורם ספציפי, הוא גבוה במיוחד.

הריון שמגיע אחרי הפלות חוזרות מוגדר פעמים רבות כהריון בסיכון גבוה, ולכן מומלץ שיהיה במעקב צמוד של רופא מומחה. מחקרים מראים שמעקב תומך בתחילת ההריון משפר את התוצאות. הכוונה לבדיקות אולטרסאונד מוקדמות, זמינות של הצוות הרפואי, המשך הטיפול שנקבע בבירור ותמיכה רגשית.

ההיבט הרגשי

הפלות חוזרות הן לא רק אירוע רפואי. נשים ובני זוג רבים חווים אבל, אשמה, חרדה מהריון נוסף ותחושת בדידות. חשוב לדעת שההפלה כמעט אף פעם לא נגרמת ממשהו שהאישה עשתה או לא עשתה. מאמץ גופני, לחץ יומיומי ויחסי מין לא גורמים להפלה. ליווי רגשי, קבוצות תמיכה או טיפול פסיכולוגי יכולים לעזור מאוד בתקופה הזו.

מתי לפנות לבירור?

  • אחרי שתי הפלות או יותר, במיוחד מעל גיל 35.
  • אחרי הפלה אחת בשליש השני של ההריון.
  • כשידוע על מחלה אוטואימונית, הפרעת קרישה או בעיה במבנה הרחם.
  • כשיש היסטוריה משפחתית של הפלות חוזרות.

לסיכום, הפלות חוזרות הן תופעה מוכרת ונחקרת, ולא גזירת גורל. בירור מסודר אצל רופא שמתמחה בתחום יכול לזהות גורמים שאפשר לטפל בהם, לבנות תוכנית מותאמת להריון הבא ולתת לזוג את מה שהכי חסר לו בתקופה הזו: תקווה מבוססת.

הבהרה: המידע בכתבה זו הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או המלצה לטיפול, ואינו תחליף לבדיקה ולהתייעצות עם רופא מומחה. כל החלטה על בירור או טיפול צריכה להתקבל בהתאם למצבה הרפואי האישי של כל מטופלת.

המרכז לפוריות

המרכז לפוריות- כל מה שצריך לדעת על פוריות במקום אחד: מאמרים מקצועיים בנושא פוריות ומיניות, בעיות פוריות, טיפולי פוריות שימור פוריות ועוד.

ייעוץ אנדוקרינולוג במרכז מומחים

הכניסו את הפרטים שלכם בטופס המצורף ונחזור אליכם בהקדם האפשרי!