חוקרים שחררו תמונות דרמטיות בהן נראו עוברים המעווים את פניהם כתוצאה מהחשיפה לעישון. התמונות צולמו באמצעות סריקות אולטרסאונד המספקות בזמן אמת תמונות נעות של עוברים. חלק מהמומחים מפרשים תמונות אלו כתיעוד למצוקת העובר הנגרמת כתוצאה מעישון.
בעוד שידוע שעישון בהחלט מזיק להריון, החוקרים ייחסו משמעות מוגברת לתמונות אלו, בטענה שהן מעידות על "עוויתות" או ביטויי כאב בתגובה לעישון. הסריקות התקבלו ממחקר פיילוט קטן שנערך בקרב ארבעה נשים הרות מעשנות, והממצאים העידו על ההבדלים בין תנועות העוברים שלהן, לעומת תמונות עוברים של 16 נשים הרות שאינן מעשנות.
השלכות המחקר
מחקר זה עקב אחר העוברים בין השבועות ה-24-36 להריון, והראה שהעוברים של נשים מעשנות נוטים להניע את שפתיהם ולגעת בפניהם בתדירות גבוהה יותר בהשוואה לעוברים של נשים שאינן מעשנות. משמעות הממצאים היא שמדובר בסימן להתפתחות איטית יותר כתוצאה ישירה של עישון הנשים.
למרות שלא הוכח הקשר הישיר בין העישון לבין מצוקת העוברים, החוקרים סבורים שאין צורך בכל מחקר חדש שיספר על נזקי העישון במהלך ההיריון. כל סיגריה שאישה מעשנת מכילה למעלה מארבעת אלפים כימיקלים הפוגעים בהתפתחות העובר ומגבירים את הסיכוי להפלה. הגנה על העובר מפני עשן טבק היא אחד הצעדים החיוביים ביותר בהם יכולה אישה לנקוט כדי להעניק לתינוק התחלה בריאה בחיים, ולעולם לא מאוחר מדי להפסיק לעשן.
תחילת הסיפור
המחקר נערך על ידי חוקרים מהאוניברסיטאות דורהאם, לנקסטר וג'יימס קוק במידלסבורו. לא ידוע מי מימן את המחקר, והוא פורסם בכתב העת הרפואי לביקורת עמיתים Acta Paediatrica. תמונות המעוררות סערת רגשות מהמחקר פורסמו בהרחבה בתקשורת, והכותרות הכריזו על עוברים ה"מעווים את פניהם" בתגובה לעשן סיגריות. הם כינו תמונות אלו "דרמטיות" והכריזו על "סבל ברחם".
החוקרים השתמשו בשיטות סטנדרטיות לניתוח ההבדלים בין קבוצת הנשים ההרות המעשנות לבין קבוצת הנשים שאינן מעשנות, והאופן בו השתנו הסריקות במהלך ארבע הבדיקות. הם התאימו את התוצאות תוך לקיחה בחשבון גורמים כגון גיל, מין, השלב בהריון, ורמות מתח ותסמיני דיכאון של הנשים.
התוצאות הבסיסיות
עוברים של נשים שעישנו 14 סיגריות בממוצע ביום, עיוו את שפתיהם בתדירות גבוהה יותר בהשוואה לעוברים של נשים שאינן מעשנות. ממצאים אלו היו נכונים בתחילת המחקר, והפער התרחב ככל שהמחקר המשיך.
בנוסף, העוברים של הנשים המעשנות נטו לגעת בפניהם בתדירות גבוהה יותר, שגברה ככל שהם התפתחו. גם רמות הלחץ של הנשים ההרות השפיעו על תנועות העוברים, והם עיוו את שפתיהם ונגעו בפניהם בתדירות גבוהה יותר כשהנשים דיווחו על רמות מתח גבוהות.
פירוש התוצאות
לדברי החוקרים, מחקר זה מראה שטכניקת סריקות האולטרסאונד בה השתמשו מספקת שיטה רגישה יותר להערכת הבדלים בתנועת העוברים, בהשוואה לשיטות כגון דיווח הנשים ההרות על התדירות בה הן חשות את התינוק נע. הם סבורים שההשוואה בין רמות העישון והמתח מראה שעישון משפיע יותר ממתח, במונחי השפעה על תנועות התינוק והסיכון להפלה.
החוקרים מצביעים על תנועות הפה והנגיעה בפנים כמעידות על הקצב בו מתפתחת מערכת העצבים המרכזית של העובר, הכוללת את המוח ועמוד השדרה. הם סבורים שהתפתחות זו איטית בקרב עוברים של נשים מעשנות.
