חסימה או פגם בחצוצרות הם בין הגורמים העיקריים לזוגות חשוכי ילדים לקבל טיפולי הפריה חוץ גופית. נזק לחצוצרות מזוהה לעיתים קרובות עם הצטברות נוזלים נסיובית, דלקת או פוסט דלקת. מאמר זה מתייחס למצב הנקרא סקטוסלפינג, להשלכת האפשריות של תופעה זו ולאפשרויות הטיפול הזמינות.
הגורמים לחצוצרות סתומות או לנזקים לחצוצרות
בעקבות ביוץ, הביציות מועברות לכיוון הרחם באמצעות מבנים קטנים דמויי שיער בחצוצרות. זהו המקום בו מתרחשת הפריה. מדידות מראות כי תהליך העברת הזרע אל הביצית, נתמך באמצעות התכווצויות הרחם.
זיהומים כגון כלמידיה, אנדומטריוזיס או דלקת באזור החצוצרות, עלולים לגרום להידבקויות המתגבשות בהן, ובכך נמנע תפקודן התקין. לא הביצית ולא הזרע יכולים להמשיך בדרכם. במקרים רבים, הצטברות נוזלים בחצוצרות עשויה להגיע אל חלל הרחם, במצב הניתן לזיהוי בסריקת אולטרסאונד.
אבחון חצוצרות סתומות – מטרת האבחון היא להעריך את המצב הקליני באמצעות בדיקת אולטרסאונד וגינאלי לאבחון סקטוסלפינג. הבדיקה מאתרת את מוקד הזיהום בחצוצרות, ברמת דיוק גבוהה. בדיקה זו מבוצעת כשדיוק בדיקה קונבנציונלית רגילה לא איתרה את מקור הבעיה.
כניסה להריון באמצעות טיפולי הפריה חוץ גופית
כדי לעקוף את המסלול החסום, יש לבצע הליך כירורגי כדי לשחזר את הביציות שנועדו להיות מופרות עם זרע במבחנה, בתהליך הנקרא הזרעה מלאכותית, שבעקבותיו מבוצעת העברת העובר להתפתחות ברחם.
קיימת הסכמה רחבה כיום בקרב מומחים ברפואת הרבייה ומנתחים גניקולוגיים, שמטופלות שאובחנו עם סקטוסלפינג חייבות לעבור ניתוח לפני שהן עוברות טיפולי הפריה חוץ גופית. הגישה המומלצת הבינלאומית מספקת כיום הסרה כירורגית של הנוזלים וההשפעות הדלקתיות בחצוצרות.
בדרך כלל, ההחלטה אם לקיים את הניתוח או לא, או להסיר את שתי החצוצרות, מתאפשרת במהלך התערבותי בלבד, אשר כמעט בכל המקרים מתבצע תוך שימוש בשיטות מיקרו. ההחלטה תלויה, בין היתר, בפרק הזמן שבו האישה סובלת מחצוצרות סתומות, במידת הדלקת בחצוצרות, ובהיסטוריה הקלינית של המטופלת, כשבוצעו השתלות קודמות לאחר החזרת עוברים, והצטברות הנוזלים המתמשכת משפיעה אף על הרחם והחצוצרות.
מחקרים שנערכו לאחרונה על התרומה האפשרית של חשד לסרטן השחלות הפוגע בצינורות, מוצאים שמצב זה הוא גורם אפשרי להתפתחות סוג סרטן זה, ולכן הסרת החצוצרות עשויה להיחשב אף כהתערבות מונעת.
גישה עקבית מומלצת
היות ולא קל לנשים להסכים להסרת החצוצרות שלהן, הן מחליטות בדרך כלל לטובת טיפול שמרני. יחד עם זאת, כאשר קיימות ראיות מספיקות כי לא ניתן יהיה להשיג הריון ספונטני שיתפתח ברחם, בהתאם להיסטוריה הרפואית או ממצאי הזרע, מומלץ למטופלת לעבור בדיקה גניקולוגית מקיפה, כולל הניתוח המדויק של המצב האישי, ובהמשך לנקוט בפעולה עקבית בעניין זה.
משמעות הדבר הוא שהחצוצרות, ואם יהיה צורך בכך – שתיהן, יוסרו. בני הזוג המודאגים מהמצב יכולים להירגע שכן החדשות הטובות הן שהליך זה יוביל לסיכוי טוב ביותר להשיג הריון באמצעות הפריה חוץ גופית.
