מחזור חודשי שאינו סדיר מהווה שלושים עד ארבעים אחוזים מכלל מקרי בעיות הפוריות. כשהמחזור אינו סדיר, נעדר או שהדימום חריג, התסמינים מעידים בדרך כלל על העדר ביוץ.
למרות שמצב זה ניתן לטיפול במקרים רבים עם תרופות פוריות, יש לעבור הערכה למצבים אחרים העלולים להפריע לביוץ, כגון תנאי בלוטת התריס או הפרעות בלוטת יותרת הכליה, או יותרת המוח.
כניסה להריון עם בעיות מחזור חודשי
לאחר שהרופא שולל מצבים רפואיים אחרים, הוא עשוי לרשום תרופות פוריות כדי לעורר את הביוץ. התרופה הראשונה הנבחרת היא קלומיד, הנקבעת לנשים במשך עשרות שנים. שלא בדומה לתרופות פוריות רבות אחרות, יש לה אף את היתרון של שימוש בבליעה במקום בזריקה. היא משמשת להסדרת ביוץ ותיקון מחזור שאינו סדיר באמצעות הגדלת ייצור ביציות על ידי השחלות.
קלומיפן גורמת לביוץ בקרב רוב הנשים הסובלות ממחזור שאינו סדיר. כעשרה אחוזים מהנשים המשתמשות בתרופת פוריות זו, ישיגו הריון מרובה, בדרך כלל תאומים. המינון ההתחלתי האופייני לקלומיפן הוא חמישים מיליגרם ליום במשך חמישה ימים, החל מהיום השלישי, הרביעי, או החמישי לאחר התחלת המחזור החודשי.
אישה יכולה לצפות להתחיל לבייץ כשבוע לאחר נטילת המנה האחרונה של התרופה. אם אינה מבייצת מיד, ניתן להגביר את המינון בחמישים מיליגרם ליום מדי חודש, עד למינון של מאה וחמישים מיליגרם. לאחר תחילת הביוץ, הרופא ממליץ לקחת קלומיד במשך שלושה חודשים עד חצי שנה. אם לא הושג הריון עד אז, ניתן לנסות מעבר לתרופה אחרת, או לקבל הפניה למומחה פוריות.
השפעת תרופות פריון
תרופות פריון אלו מזינות לעיתים את ריר צוואר הרחם כשהוא במצב "עוין" כלפי הזרע, כשהזרע אינו מצליח לנוע לתוך הרחם. ניתן להתגבר על בעיה זו באמצעות הפריה מלאכותית או תוך רחמית (IUI), בהזרקת זרע שהוכן במיוחד ישירות לרחם, על מנת להפרות את הביצית. הליך מוביל אף לדילול רירית הרחם.
בהתאם למצב הרפואי של האישה, הרופא עשוי להציע גם תרופות פוריות אחרות גנון Gonal-F, או הורמונים אחרים בזריקות המעודדים זקיקים וממריצים פיתוח ביציות בשחלות. תרופות אלו נקראות מעודדות ביוץ, ורובן ניתנות בהזרקה מתחת לעור.
חלק מהורמונים אלו עשויים לגרות את השחלות ולהוביל לנפיחות וחוסר נוחות בבטן. מצב זה עשוי להיות מסוכן ומחייב אשפוז, כך שהרופא עוקב אחר תגובת האישה לטיפול באמצעות אולטרסאונד וגינאלי תכוף ובדיקות דם על מנת לעקוב אחר רמות האסטרוגן. כ-90% מהנשים מבייצות עם תרופות אלו, ובין עשרים לשישים אחוזים נכנסות להריון.
תסמונת השחלות הפובליציסטיות (PCOS)
בעיית ביוץ נפוצה המשפיעה על חמישה עד עשרה אחוזים מהנשים בשנות פוריותן היא תסמונת שחלות פובליציסטיות. זהו מצב של חוסר איזון הורמונאלי, העלול לגרום לשחלות שלא לתפקד. ברוב המקרים, השחלות מוגדלות ומופיעות עם שלפוחיות זעירות המכסות אותן, ומלאות בנוזל. התסמינים כוללים:
- העדר מחזור חודשי, מחזור שאינו סדיר, או דימום שאינו סדיר.
- העדר ביוץ, או ביוץ שאינו סדיר.
- השמנה או עלייה במשקל.
- עמידות לאינסולין, במצב המעיד על טרום סוכרת.
- לחץ דם גבוה.
- כולסטרול חריג עם רמות טריגליצרידים גבוהות.
- צמיחת שיער עודף על הגוף והפנים.
- אקנה.
לא ניתן לרפא תסמונת שחלות פובליציסטיות, אך קיימים טיפולים זמינים המשפרים את תסמיני בעיות המחזור החודשי ובעיות הפוריות הקשורות למחלה זו. באמצעות גירוי הביוץ, במיוחד בקרב נשים המנסות להרות, וטיפול תנגודת לאינסולין, ניתן לשחזר ביוץ קבוע ומחזור חודשי סדיר.
מתח ופריון
פוריות עשויה לגרום למתחים רבים, אך מתח עשוי להשפיע על הפוריות, ולתרום לבעיות ביוץ. ככל שנשים מתקשות להרות, כך הן חשות יותר לחוצות. פחדים הנוגעים לעקרות עלולים להוביל למתיחות בזוגיות, ולהפחית עוד יותר את סיכויי ההיריון. אם הרופא אינו מוצא סיבה רפואית לבעיות הביוץ, מומלץ להשתתף בקבוצת תמיכה או לקבל טיפול פסיכולוגי המסייע ללמוד שיטות טובות יותר להתמודדות עם החרדות הנלוות לבעיות פוריות.
טיפים להפחתת לחצים בבעיות פוריות כוללים:
- שמירת ערוצי תקשורת פתוחים עם בן הזוג.
- קבלת תמיכה רגשית, קבלת טיפול פסיכולוגי, או השתתפות בקבוצות תמיכה.
- תרגול שיטות להפחתת לחץ כגון מדיטציה או יוגה.
- הפחתת קפאין וחומרים מעוררים אחרים.
- התעמלות על בסיס קבוע לשחרור המתח הפיסי והרגשי.
- הכנת תכנית טיפול רפואית עם הרופא ובן הזוג.
- למידת כל הנדרש על הסיבה לאי הפוריות, הבעיות במחזור החודשי, ואפשרויות הטיפול.
