כאשר אישה מאובחנת עם בעיות פוריות, הסבירות הכוללת להצלחת הטיפולים היא אחד ל-50%. הצלחת הטיפולים תלויה בגורם הבסיסי לבעיה; גיל האישה; היסטוריית הריונות קודמים; וכמה זמן היא מתמודדת עם בעיות פוריות.
הסיכויים הטובים ביותר להצלחת טיפולי פוריות הם בקרב נשים שאצלן הגורם לבעיה הוא בעיות ביוץ. טיפול המשפר פוריות הוא טיפול בנזק שנגרם לחצוצרות, או אנדומטריוזיס חמור. השלב הראשון של טיפולי פוריות הוא טיפול בגורם לבעיות.
לדוגמא, במקרים בהם מחלת בלוטת התריס גורמת לחוסר איזון הורמונאלי, התרופות משחזרות פוריות. טיפולי פוריות לנשים מבוססים על קטגוריות הכוללות טיפולי תרופות לבעיות פוריות; טיפולים כירורגיים לבעיות פוריות; וטיפולי פוריות כלליים (ART).
שיקום פוריות: השפעה מעוררת וממריצת ביוץ עם תרופות פריון
תרופות פריון מסדירות או מעוררות ביוץ, ונחשבות לטיפול העיקרי לנשים הסובלות מבעיות פריון בשל הפרעות ביוץ. הן עובדות כמו ההורמונים הטבעיים כגון הורמון מגרה זקיק (FSH) והורמון מחלמן (LH) לעוררות ביוץ.
הן משמשות אף בקרב נשים מבייצות לעוררות ביצית טובה יותר או ביציות נוספות. התרופות הנפוצות ביותר המשמשות לטיפול בסיוע לעורר ביוץ, כוללות ציטראט; גונדוטרופינים או גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG); וברומוקריפטין.
ציטראט
זוהי תרופה לבליעה, הגורמת לגוף לייצר הורמונים המובילים להבשלת ביציות. אם אישה אינה הרה לאחר נטילת תרופה זו במשך שישה מחזורי וסת, הרופא יקבע טיפולי פוריות אחרים. יש לקחת את התרופה בין הימים השלישי והחמישי של המחזור החודשי.
ציטראט גורמת להתרחשות ביוץ בקרב 80% מהנשים שטופלו, כשמחציתן מבייצות ומסוגלות להשיג הריון ולידה. השימוש בתרופה מגביר את הסיכונים הקשורים להריון, וקיים סיכוי של 10% ללידת תאומים.
גונדוטרופינים וגונדטוטרופין
הורמונים המוזרקים לאישה כדי לעורר גדילת ביציות ישירות בשחלות והתרחשות ביוץ. הרופא קובע תרופות אלו כשאישה אינה מגיבה לציטראט או לטיפולי המרצת צמיחת זקיקים. גונדוטרופינים מוזרקים החל מהיום השני או השלישי לאחר תחילת המחזור החודשי, במשך שבוע עד 12 ימים.
כשאישה מטופלת עם תרופות אלו, הרופא משתמש באולטרסאונד וגינאלי כדי לפקח על גודל הביציות המתפתחות, הגדלות בתוך שקים זעירים המכונים זקיקים. הרופא מבצע אף בדיקות דם על מנת לבדוק את ייצור השחלות ורמות האסטרוגן.
ברומוקריפטין. גלולות לבליעה לטיפול ברמות גבוהות באופן חריג של הורמון פרולקטין, העוצר ביוץ. תרופות מסוימות, כגון תרופות למחלת כליות או מחלת בלוטת התריס עשוית לגרום לרמות גבוהות של פרולקטין. ברומוקריפטין מאפשר ל-90% מהנשים להשיג רמות פרולקטין נורמאליות. עם איזון רמות הפרולקטין, 85% מהנשים משיגות ביוץ תקין.
מטפורמין. משמשת כשתנגודת לאינסולין היא סיבה ידועה או חשודה לבעיות פוריות, המאובחנת בדרך כל בקרב נשים הסובלות משחלות פובליציסטיות. התרופה מסייעת לשיפור עמידות לאינסולין, ומובילה להתרחשות ביוץ.
שיקום פוריות: כירורגיה
הליכים כירורגיים מטפלים במספר בעיות ומשפרים את הפריון בנשים. אם מחלת החצוצרות היא הגורם לחוסר פוריות, ניתוח מטפל בחצוצרות או מסיר חסימות בחצוצרות. אך שיעורי הצלחת סוגי ניתוחים אלו הם נמוכים, והם עשויים להגביר את הסיכון להריון חוץ רחמי. ניתוח להסרת טלאי אנדומטריוזיס מכפיל את הסיכויים להריון, וניתן להסיר גם שרירנים, פוליפים או הצטלקות ברחם, המשפיעים על הפוריות.
ניתוח לפרוסקופי או היטטרוסקופי
ניתוחים אלו מסירים מומים המפחיתים את שיעור ההריונות. הניתוח כולל תיקון צורה רחמית חריגה, הסרת פוליפית מרירית הרחם ומספר סוגי שרירנים בחלל הרחם או בהידבקויות האגן או הרחם. הניתוח משפר את סיכויי השגת ההיריון.
ניתוח היפוך קשירת חצוצרות (מיקרוסקופי)
לאחר שאישה עברה הליך קשירת חצוצרות למניעה קבועה של הריון, הניתוח מחבר אותן מחדש ומשחזר פוריות. הרופא קובע אם אישה מועמדת מתאימה להליך זה או אם עליה לעבור הפריה חוץ גופית (IVF) העשויה להיות בחירה טובה יותר.
ניתוחי חצוצרות
אם החצוצרות חסומות או מלאות בנוזל, ניתוח לפרוסקופי מבוצע להסרת ההידבקויות, הרחבת החצוצרות או יצירת פתח חדש בחצוצרות. אך הליך זה מבוצע לעיתים רחוקות, שכן שיעורי ההיריון טובים יותר עם הפריה חוץ גופית.
סיוע לפוריות
השיטות הנפוצות ביותר לסיוע ברבייה כוללות:
הזרעה תוך רחמית (IUI). בטיפול זה, מיליוני זרעים בריאים ממוקמים ברחם בסמוך למועד הביוץ.
טיפולי פוריות – שיטות אלו כוללות שחזור ביציות בשלות מאישה, השבחתן עם זרע הגבר בצלוחית במעבדה, ואז העברת העוברים לרחם לאחר הפריה. הפריה חוץ גופית היא טיפול הפוריות היעיל ביותר, ומחזור טיפול זה אורך מספר שבועות ומחייב בדיקות דם תכפות וזריקות הורמונים יומיות.
