אבחון בעיות פוריות בנשים – כל השיטות לאבחון בעיות פוריות בנשים

כשבני זוג אינם מצליחים להשיג הריון לאחר שנה של ניסיונות, על שניהם לעבור הערכה גופנית רפואית מקיפה.

בדיקות אבחון לפוריות האישה, ובדיקות זרע צריכות להתבצע מיד, היות וגורמים לבעיות פוריות, הקשורים לגברים, מהווים כ-50% מכלל מקרי אי הפוריות, ולכן חשוב ששני בני הזוג יעברו אבחונים לבעיות פוריות אפשריות.

תהליך אבחון בעיות פוריות בנשים

השלב הראשון באבחון בעיות הקשורות לפוריות האישה הוא פגישת ייעוץ מקיפה עם מומחה לפוריות. במהלך מפגש זה, ההיסטוריה הרפואית של האישה ואורח החיים שלה נידונים בהרחבה. נושאים כגון שימוש באמצעי מניעה, היסטוריה של וסת והריון, עדכונים לגבי התנהגויות מיניות בעבר, תרופות הנצרכות בהווה, טיפולים כירורגיים שבוצעו בעבר, בעיות בריאות אחרות, סביבת העבודה והחיים, כל הנושאים האלו נידונים במפגש הייעוץ הראשון. מבוצעת גם בדיקה גופנית יסודית, לבחינת תחומים כגון בלוטת התריס, החזה, וצמיחת השיער. בדיקת אגן היא חלק חשוב מהערכת פוריות, בשילוב עם משטח פאפ.

לאחר מפגש ראשוני זה, הרופא ימשיך עם מספר שלבים ראשוניים. תחילה תוערך בדיקת התרחשות הביוץ, מועד התרחשותו, תפקוד השחלות, ותפקוד הרחם במהלך הביוץ.

באופן אידיאלי, אישה מתחילה לעקוב אחר הביוץ שלה באמצעות מודעות לפוריות או באמצעות פיקוח באמצעות מוניטור על הפוריות. מעקב זה מספק למומחה הרבייה מידע רב ערך אודות הביוץ. בדרך כלל אחת השאלות הראשונות על פוריות נשית היא אם אישה מבייצת או לא.

הערכת ביוץ מחולקת למספר סוגים

בדיקות הורמונים

כל בדיקה מתמקדת בבדיקות הורמונים יסודיות, הכוללות:

• הורמון ביוץ
• הורמון מגרה זקיק
• אסטרדיול
• פרוגסטרון
• פרולקטין
• סה"כ טסטוסטרון
• טסטוסטרון חופשי
• רמות DHEAS
• רמות T3
• אנדרוסטנדיון.

בדיקת ביוץ. מבוצעת כדי לאשר אם הביוץ מתרחש באמצעות התבוננות על תרשימי חום הגוף, עם ערכות ביוץ, בדיקות דם ואולטרסאונד. בדיקות אלו של תפקוד השחלות עוקבות אחר תפקוד ההורמונים במהלך מחזור הביוץ. הבדיקות כוללות רמות מדידת הורמון מגרה זקיק (HSH), מדידת אסטרוגן, אולטרסאונד לאישור התרחשות ביוץ, ובדיקות דם לאיתור ממצאים חריגים.

בדיקת השלב הלוטאלי. זוהי בדיקת השלב שלאחר הביוץ. היא מעריכה את רמות הפרוגסטרון, וכוללת בדיקות הורמונים נרחבות יותר ואולצי אף ביופסיה של רירית הרחם.

בדיקות ריר צוואר הרחם. בדיקה זו מבוצעת לאחר משגל (PCT), הקובעת אם הזרע מסוגל לחדור ולשרוד את ריר צוואר הרחם. בדיקה זו כרוכה אף בהקרנת חיידקים.

בדיקות אולטרסאונד. משמשות להערכת עובי רירית הרחם כדי לפקח על התפתחות זקיק ולבדוק את מצב הרחם והשחלות.

המחזור השני של אבחון בעיות פוריות בנשים

אם הבדיקות שבות עם תוצאות נורמאליות, קיימות בדיקות נוספות עליהן ממליצים מומחי פוריות. בדיקות אלו כללות

בדיקת רנטגן לרחם והחצוצרות. בדיקה זו מבוצעת באמצעות צבע המוזרק דרך צוואר הרחם לצינורות הרחם והשחלות. הצבע מאפשר לרדיולוג להבחין בחסימה או בעיה אחרת.

היסטרוסקופיה. הליך המשמש אם בדיקת הרנטגן מעידה על קיום אפשרי של חריגות. בבדיקה זו מכשיר מוחדר דרך צוואר הרחם אל הרחם, ומאפשר למומחה הפוריות להתבונן על תופעות חריגות, גידולים או הצטלקות ברחם. היסטרוסקופ מאפשר לרופא לצלם את הממצאים, ולהשתמש במידע בשלבים עתידיים.

לפרוסקופיה. הליך זה מבוצע תחת הרדמה כללית, וכרוך בשימוש בטלסקופ סיב אופטי צר. מכשיר לפרוסקופ מוחדר לבטן האישה על מנת לספק מבט של הרחם, החצוצרות והשחלות. אם מתגלות תופעות חריגות כגון אנדומטריוזיס, רקמה צלקתית או הידבקויות, הם ניתנים להסרה באמצעות קרן לייזר. חשוב לאשר שהאישה אינה הרה טרם ביצוע בדיקה זו.

ביופסיה של רירית הרחם. הליך זה כרוך בגירוד כמות קטנה של רקמת רירית הרחם לפני הווסת. ההליך מתבצע על מנת לקבוע אם הרירית עבה מספיק להפריית ביצית שתשתרש ותצמח. יש לאשר שאישה אינה הרה טרם ביצוע בדיקה זו.

כשאישה מוכנה לעבור תהליכי אבחון מקיפים ולגלות את אפשרויות הפוריות שלה, עליה למצוא מומחה פוריות מיומן, ולהתחיל במסע לקראת השגת ההיריון ושמירתו.