קטגוריה זו סוקרת את אפשרויות הטיפול העיקריות לבעיות פוריות, כולל מידע על מצבים רפואיים קשורים. הטיפול בבעיות פוריות עשוי להתבצע עם תרופות, הליכים שונים או באמצעות שימוש בשיטות המסייעות לתפיסת הריון ושמירתו לאורך כל השלבים עד הלידה.
הטיפולים העיקריים לבעיות פוריות
טיפולי פוריות מקובצים לשלוש קטגוריות:
- תרופות לשיפור הפוריות – משמשות לעיתים לבד, אך ניתנות לשימוש גם בנוסף לשיטות סיוע בתפיסת הריון ושמירתו.
- טיפולים כירורגיים – ניתן להשתמש בטיפולים אלו כשאותר הגורם לבעיות הפוריות, והוחלט שהפתרון הדרוש הוא הליך כירורגי.
- טכנולוגיות מסייעות לתפיסת הריון ושמירתו – קטגוריה זו כוללת מספר שיטות: הזרעה תוך רחמית (IUI); הפריה חוץ גופית (IVF); העברת גמטות לחצוצרה (GIFT); והזרקת זרע (ICSI).
ביוץ מפוקח בחלקו על ידי הורמונים המכונים גונדוטרופינים, המיוצרים על ידי בלוטת יותרת המוח, הנמצאת ממש מתחת למוח. הורמונים אלו מגרים את פעילות בלוטת המין, השחלות בנשים, והאשכים בגברים. הגונדוטרופינים העיקריים המיוצרים על ידי בלוטת יותרת המוח נקראים הורמון מגרה זקיק (FSH), והורמון מחלמן (LH). הורמונים אלו עוברים לזרם הדם ומשם אל השחלות.
תרופות לשיפור פוריות
תרופות אלו משמשות בעיקר לסיוע עם ביוץ, שהוא התהליך שבו השחלה מייצרת ומשחררת ביצית. נשים מבייצות אחת לחודש בדרך כלל עד גיל המעבר. מסיבות שונות, ביוץ עשוי שלא להתרחש כלל, או שהוא עשוי להתרחש לעיתים רחוקות יותר מהרגיל.
כלומיפן. תרופה המשמשת לסיוע עם פוריות במשך שנים רבות. היא פועלת באמצעות חסימת מנגנון המשוב לבלוטת יותרת המוח, כשהתוצאה היא שחרור יותר הורמוני גונדוטרופינים מהרגיל. הכמות הנוספת של הורמונים אלו מגרה את השחלות לבייץ.
תרופות המכילות גונדוטרופינים. זהו סוג טיפול אחר, הניתן בהזרקה. תרופות אלו משמשות לעיתים כאשר כלומיפן אינו עובד. הן עשויות לשמש אף לפני ביצוע שיטות תפיסה המעוררות ביוץ. תרופות אלו משפרות אף פוריות בקרב גברים, הסובלים מסוגי בעיות הורמונאליות המשפיעות על ספירת זרע.
מטפורמין. מוצע לנשים הסובלות מתסמונת שחלות פובליציסטיות (PCOS) המתקשות להרות.
יש להקפיד על התייעצות מקיפה עם הרופא לפני נטילת כל תרופת פוריות, כך שבני הזוג יהיו מודעים לאחוזי ההצלחה, אפשרויות תופעות הלוואי או הסיכונים, כולל מחקרים המספקים את הראיות העדכניות ביותר לתרופות אלו.
טיפולים כירורגיים
המצבים בהם פעולה כירורגית עשויה להיות אפשרות, כוללים:
בעיות בחצוצרות – ניתוח מסייע לחלק מהנשים עם בעיות פוריות הנגרמות עקב בעיות בחצוצרות. לדוגמא, אם החצוצרות חסומות או מצולקות ממחלה קודמת, זיהום, או בעיה אחרת. חלק מהנשים עברו הליך קשירת חצוצרות בעבר למניעת הריון, ויכולות לשקם את פוריותם באמצעות ניתוח.
אנדומטריוזיס – זהו מצב המתרחש כשתאי רירית הרחם גדלים באזורים אחרים של הגוף. הניתוח מסייע לשפר פוריות במצב זה.
תסמונת השחלות הפובליציסטיות – ניתוח השחלות מתאים לחלק מהנשים הסובלות ממצב זה. ההליך משתמש במקור חום להריסת חלק מהציסטות הזעירות המתפתחות בשחלות, ומבוצע אם טיפולים אחרים לא עבדו.
שרירנים. לנשים הסובלות ממצב זה – מוצע ניתוח להסרת השרירנים, אם לא קיים הסבר אחר לבעיות הפוריות שלהן. אך שרירנים קטנים אינם יכולים לגרום לעקרות.
פוריות הגבר – כשזרע נחסם כתוצאה מחוסר תקינות בצינורות בשק האשכים המשמשים להעברת הזרע, ניתוח הוא אופציה אפשרית. מצב של דליות האשכים בגברים עם ספירת זרע תקינה, מתוקן לעיתים עם ניתוח. אך לא ידוע אם הניתוח ממש משפר את הפוריות.
שיטות המסייעות לתפיסת הריון
המומחה לפוריות מאבחן את הגורם הפרטני לבעיות הפוריות ומסביר לבני הזוג את הסיכוי להצלחת הטיפולים.
הזרעה תוך רחמית (IUI)
זהו תהליך שבו הזרע ממוקם ברחם האישה, באמצעות צינורית פלסטיק העוברת דרך צוואר הרחם אל הרחם. זהו הליך פשוט יחסית המתוזמן כשהוא חופף עם הביוץ, באמצע המחזור החודשי, בקרב נשים שעדיין מבייצות.
ניתן אף לקחת תרופות פריון מראש, על מנת למקסם את סיכוי התרחשות הביוץ. נשים המתאימות לעבור הליך זה הן נשים עם חצוצרות בריאות המאפשרות לביצית לעבור מהשחלה אל הרחם. אם ההזרעה מצליחה, ההפריה מתרחשת ברחם.
הפריה חוץ גופית
הליך המבוצע במבחנה, או בצלחת מעבדה. הליך זה משמש לטיפול בבעיות פוריות הנגרמות על ידי חצוצרות חסומות או בעיות פוריות שאינן מוסברות. הוא משמש אף לבעיות מסוימות עם ביוץ או שילוב של גורמי עקרות.
הזרקת זרע
שיטה זו כרוכה בהזרקת זרע ישירות לביצי. שיטה זו עוקפת מחסומים טבעיים העשויים למנוע הפריה. לדוגמא, בחלק ממקרי בעיות הפוריות כשהזרע אינו חודר לחלק החיצוני של הביצית על מנת להפרותה, או כשלבן הזוג יש ספירת זרע נמוכה.
תרומת ביציות
הליך זה מבוצע מתורמת המעניקה ביציות לאישה אחרת. הביציות מעורבבות עם הפריית זרע בן הזוג של האישה המקבלת את הטיפול. לאחר יומיים או שלושה, העוברים ממוקמים ברחם דרך צוואר הרחם.
